ארכיון חודשי: אוגוסט 2007

חזירויות – מרי דריסאק

 

חזירויותאשה צעירה, פשוטה למדי, הופכת אט אט לחזירה, ואינה מפסיקה להיות אשה..
חוזרת לעתים להיות אשה לגמרי
ונסוגה חזרה לחזיריות

תחילה אין היא מבינה / רואה את המטמורפוזה שהיא עוברת (מה גם שהיא חוזרת להיות אשה)

לאט לאט היא מראה התנהגויות שאינן אנושיות, רק הרגש מאחוריהן נשאר אנושי

נדמה לי כי בכל פעם שהיא עוברת סוג של התעללות היא נסוגה לחזירות, וכשהיא זוכה ביחס מעט (מעט מאד, למען האמת) אנושי, היא חוזרת ולובשת צורת אשה

להמשיך לקרוא

Share

שלך, סנדרו – צבי ינאי

 

שלך סנדרואשה צעירה, רקדנית, יהודיה, פוגשת איש קצת פחות צעיר, זמר, נוצרי, שניהם הונגרים, שניהם עוברים לאיטליה, בשנים שלפני מלחמת העולם השניה.
נולדים להם ארבעה ילדים, כולם מועברים למשפחות אחרות, כולם נאספים, למעט אחד.

האב חוזר להונגריה, האם הצעירה נותרת באיטליה, ולימים מתה. שלושת הילדים נותרים אצל אומנת נוצריה, המצליחה להעבירם בשלום את ימי המלחמה.
לאחר מכן, מועברים הילדים לפלשתינה, שם נמצא דודם.

זהו הבסיס לרומן המכתבים שכתב צבי ינאי – האח הצעיר לרומולו, כביכול האח האובד.

בשפה יבשה נטולת רגש, כמעט, הוא פורש לפניו את תולדות המשפחה, כפי שהצליח לשחזר מתוך קובץ מכתבים שמצא… את הרגשות אנו מוצאים אך ורק באותם מכתבים – מן הסבתא המודאגת, ומשאר קרובי המשפחה. סנדרו, הכותב העיקרי – ממשיך לדווח בשפה יבשה ועניינית – ובכך, לטעמי, מכריח אותנו, הקוראים, להתעמק בספורו.

להמשיך לקרוא

Share

האי של סופיה – ויקטוריה הייסלופ

האי של סופיהכן, שוב היה לי "לא נעים" להפסיק לקרוא באמצע, או אפילו די בהתחלה

למרות שהיה לי ברור לגמרי שזה לא ישתפר בהמשך..

והיו לספר הזה כל התנאים להיות ספר מופת, או לפחות ספר מוצלח ביותר…

האי של סופיה הוא סיפורה של מושבת מצורעים מול חופי כרתים ביון (כבר אופציה מרתקת – הלא כן?)..
לו רק היתה המספרת ("סופרת" זה תואר רם מדי בשבילה) נשארת שם, באי המצורעים – "בבית הכלא לחיים" הזה.. שממנו משחרר רק המוות.. ואף על פי כן הם יוצרים לעצמם חיים מלאים ..

לו רק היתה נצמדת לכמה דמויות באי הזה שהפך לסוג של "בועה" בזמן שבעולם סביב רעשו רחשו מהפיכות ומלחמת עולם..
הרי רק נושא שכזה ראוי לסיפור..

אבל ויקטוריה היסלופ נסתה לפרוס את ספורה גם לנשארים מאחור, שגם לאלה היו חיים מלאים – אהבות, רומנים, חיזורים… ופה ושם להזכיר קצת אלים יוונים, ומנהגים ביון – באיים מול היבשת, בכפרים מול הערים (ואני, הלא יש לי איזו חולשה בלב ליונים) להמשיך לקרוא

Share