ארכיון חודשי: ינואר 2008

אשליית השיבה – סמיר אל יוסף

אשליית השיבההספר הזה קודם כל הרגיז אותי; לא משום שהוא משעמם או כתוב רע (או מתורגם רע), הוא לא לרגעים הוא אפילו קולח ומרתק..

הספר הרגיז אותי כי הוא לוקח את "האחר", ה"אויב" ונותן לו פנים ושמות, זהויות שונות ורצונות שונים..

והרי הרבה יותר קל להתיחס אל הפלסטינאי כאל "אויב" ללא פנים, ללא זהות מוגדרת..
הספר נסוב, לפחות בכותרתו, סביב "זכות השיבה".. זו הנישאת בפי כל, אם בעד (מן הצד הפלסטיני) ואם נגד (מן הצד הישראלי).. אבל כבר בתחילה המספר מתייחס אל זכות זו כאל עניין סמלי, שאפשר להמשיך לחלום עליו, אבל לא להפסיק לחיות, לשאוף, להתקדם (משל היה יוסי ביילין לפחות)

המחבר, בן למשפחת פליטים שהפכה בורגנית, ועזב את לבנון ללונדון טוען כי ".. אפילו אחד כמוני, שמאמין שהפליטים הפלסטינים מעשיים בדיוק כמו כולם, ואולי אפילו יותר מכל השאר, ושאסור להם לפספס אף הזדמנות להתקדם הלאה – עדיין בדמיוני, השיבה נראית כמו הסיום הנכון של הסיפור". להמשיך לקרוא

Share

עין החתול – מרגרט אטווד

 

עין_החתול(1)"האהבה מטשטשת את הראיה אבל אחרי שהיא עוברת רואים בבהירות רבה מאי-פעם. בדומה לגיאות הנסוגה, המגלה כל אשר נזרק וטבע.."

עוד ספר שנראה ככה קצת תמים ובעצם מכה בקרביים בלי אזהרה מוקדמת!

איליין היא ציירת שגדלה בטורונטו וחוזרת לשם בבגרותה לקראת תערוכה רטרוספקטיבית הנערכת לכבודה.

איליין כבר אשה במיטב שנותיה; יש לה בעל שני ושתי בנות בוגרות, ציירת מצליחה שציוריה נמכרים

ובכל זאת.. משהו בעיר ילדותה מעיר בה שדים נרדמים; שדים שחשבה שכבר אינם. בעצם, לא "חשבה".. אלא הצליחה להפכם לנשכחים, למחוקים..

אבל עכשיו היא כאן, בטורונטו והם מרימים ראש ומכריחים אותה לזכור את קיומם.
איליין חוזרת בתודעתה לימי ילדותה ונערותה, עת היתה אחת מתוך חבורת בנות, ואת האכזריות הילדית בה נתקלה שוב ושוב ושוב.. אכזריות קטנה, במחוות כמעט בלתי ניכרות – ומובן שה"מבוגרים" לא יכולים היו לראות אותן; ואסור גם לספר להם.. אסור אפילו להודות בפני האם שחשה ש"משהו לא בסדר" שהיא אכן צודקת.

להמשיך לקרוא

Share

הקתדרלה ליד הים – אידלפונסו פלקונס

הקתדרלה ליד היםשיעורי ההיסטוריה בהם למדתי על הוסלים, על הנסיכויות, על מאבקי הכח והבריתות בין אצילים ומלכים, על האינקויזיציה, על מעמד היהודים, על הגילדות, מעמד האומנים,  המוות השחור,  זכויות היתר של האצולה, בניית הכנסיות והארכיטקטורה בימי הביניים, שיעורי ההיסטוריה הללו, ככל שהיו מעניינים (והיו לי מורים נפלאים להיסטוריה) – כך היו מרוחקים; הם עסקו במאסות של אנשים ולא ביחידים – בפרטים.

 רומן היסטורי / תקופתי לעומת זאת, אולי עוסק באנשים שלא היו, או מוסיף לדמויות ההיסטוריות האמיתיות מחשבות ומעשים שלא בהכרח חשבו או עשו, אבל הוא מקרב תקופה מרוחקת ומאפשר מבט כמעט כמו מתוך מכונת זמן.

 רומן היסטורי כתוב היטב יקדם לו גם מחקר איזשהו, כזה המראה מנהגים, מאכלים, ריחות מן התקופה. רומן היסטורי כתוב היטב גם לא יסתפק באותנטיות שכזו, אלא גם יספר סיפור. סיפור המאפשר לקורא/ת להזדהות או לתעב דמויות מן הסיפור. רומן היסטורי כתוב היטב גם ירתק את הקורא/ת עד כי יבקשו לקרוא בו בכל עת פנויה.

 כזהו "הקתדרלה ליד הים": סיפור הקמתה של כנסיית סנטה מריה דל מאר שבברצלונה.

  להמשיך לקרוא

Share

פתרון סופי או תעלומת התוכי החטוף – מייקל שייבון

פתרון סופי או תעלומת התוכיקצר מאד, ממצה מאד, עם טוויסט מעניין לקראת הסוף – השימוש במחשבותיו של התוכי כחלק מן הסיפור, זה המצביע על פתרון התעלומה

ילד יהודי בזמן מלחמת העולם השניה, המובא לכפר מקלט באנגליה, ללא משפחתו שנשארה "שם" ועל כתפו ידידו היחיד – תוכי מדבר, ופולט סדרות של מספרים ..
האם זה צופן גרמני?
האם אלה מספרי קוד לגישה לחשבון בנק בשוויץ?
האם ניתן לפענח בכלל?

ומנסים

והילד לא מדבר (רק עם התוכי, רק בשקט)
כך פתאום נתלש מעולמו
לעולם אחר
עם שפה אחרת
ואיתו רק תוכי..

המשפחה המארחת – משפחתו של הכומר המקומי (גם לו יש תפקיד במערך הסודי המלחמתי?) – מחזיקה גם פנסיון..

להמשיך לקרוא

Share

אם החיטה – מיקי בן כנען

 

אם החיטהכבר מזמן לא הצטערתי כל כך כשנגמר לי ספר…

עוד לא מיציתי את כל יופיו ופתאום – די ! נגמר ! לא יהיה יותר!

אפילו האפילוג לא הספיק

ודי, אין, עכשיו צריך לחכות לעוד מין הפתעה שכזו, שתסתתר לה כך בין דפי ספר – הנראה כמו ספר קודש בבית הכנסת (כן, העיצוב מיוחד במינו אף הוא).

אשה צעירה, נמוכה ביותר, כמעט גמדה, מחליטה יום אחד להגשים חלום ולעוף ..
היא מזמינה לה הליקופטר אדום להרכבה עצמית
ויוצאת לטיסות

ומגלה עולמות נפלאים, ומשונים
ומוזרים

להמשיך לקרוא

Share