ארכיון חודשי: פברואר 2008

יחידה נפרדת – שולמית ואיתמר גלבוע

יחידה נפרדת

בשלוש מלים:

חבל על הזמן
(במובן המקורי, כמובן)

חבל על הזמן שבזבזתי על קריאת ה – "רם אורן וונאביס" הללו (הוא בכל זאת עושה את זה יותר טוב, וגם הוא – אחד ממנו מספיק)

אם כי במקרה של הספר הלזה שהונח בידינו – התיאור הגרפי המפורט נגע לאינצידנט אחד בלבד, ובעיני , אם להשתמש בביקורתו המצוינת של דגזהב שנדדה כבר עמוד אחד אחורה – הרי זהו עוד איזה אייטם בצ'קליסט של כתיבת הספר.

ואשר לתיאורים גרפיים בכלל – לפעמים הם חלק מן הספר, ויש להם תפקיד (מאהבה של ליידי צ'טרלי המצוין שכבר הוזכר כאן), ולפעמים הם משרתים איזו מטרה של הסופר ("איזה מתקדם אני שאני מכניס כאלה תיאורים לספר"). להמשיך לקרוא

Share

הקול של תלמה- קמילה גיב

 

הקול של תלמה"אנו משוכנעים כי מה שאנחנו מתייחסים אליו כאל נורמלי הוא כזה רק משום שזה מה שאנחנו מכירים".

 אילו ניתן היה, הייתי תולשת דף אחרי דף מן הספר ותוחבת אותו בגרונם של כל אלה השואלים בתמימות מעושה – "אבל למה היא חיכתה כל כך הרבה שנים?" .. כאשר מדווחת תלונתה של בת של מישהו ש"נזכרה" להתלונן על מעשים מחרידים שנעשו בגופה כאשר היתה ילדה.

אם יש ספר המצליח להבהיר, בשקט ובלי התלהמות, בלי תיאורים גרפיים מפורשים, את המתרחש בנפשה של ילדה הנפגעת על-ידי קרוב משפחתה – הקול של תלמה הוא ספר כזה. 

הידידים הדמיוניים המגנים על נפשה של הילדה, ומתלווים אליה בכל מקום אליו היא הולכת, ההתנתקות מן הגוף וההסתכלות מן הצד, הנסיון לפגיעה עצמית דרך הרעבה ונסיונות התאבדות, ומעל הכל הנסיון לחיות בכל זאת, איכשהו, חיים נורמליים:

  להמשיך לקרוא

Share

סופו של מיסטר Y – סקרלט תומס

 

סופו של מיסטר Y"ספר קטן בכריכה קשה מצופה בד בצבע קרם עם אותיות חומות על העטיפה ועל השדרה…"

כך מתואר הספר סופו של מיסטר Y שבתוך הספר "סופו של מיסטר Y"

ספר על מסע בזמן ובאין זמן: "אנחנו מסבירים לעצמנו איך הזמן עובד, ולכן את יכולה להריץ בדמיונך את סרט היקום ולהיות בטוחה שידוע לך איך נראה אותו חלק של הזמן שאנחנו קוראים לו 'אתמול', אבל אתמול קיים רק מפני שהמצאנו אותו: הוא לא אמיתי."; באין מקום ובכל מקום, בתודעה ובכל התודעות, בעולם הזה ובעולם מקביל, תוך התיחסות לתורותיהם של היידגר, דרידה, לאקאן, פיסיקאים מדורות שונים… שאלות של אמונה – יש או אין אלוהים? אלוהים אחד? הרבה אלוהימים? "בראשית היתה המילה, והמילה היתה עם האלוהים, ואלוהים היה המילה".

אריאל, גבורת הספר, דוקטורנטית באוניברסיטה, מצליחה בדרך פלא להשיג ספר שהעותק היחיד הידוע שלו שמור בגרמניה. הספר הזה נחשב למקולל – מי שקורא בו מת או נעלם.

להמשיך לקרוא

Share

השקרים האחרונים של הגוף – גיל הראבן

השקרים-האחרונים-של-הגוף שתי אחיות
הבכורה – אלישבע – איטית מעט, גמלונית מעט

הצעירה – אלינור – הופכת בכורח הנסיבות לבכורה.. לאחראית.
אלינור היא המספרת… אשה נשואה באושר מסוים ל"מלח הארץ" (שהיא קוראת לו: "ארץ המלח"), נושאת עמה משא נורא של כאב: אלישבע נאנסה בנעוריהן על ידי "הדוד מאמריקה". דוד – שהוא בעצם בן-דוד של אבא, שריד אחרון מן המשפחה. נאנסה כשהתארח אצלם בפנסיון.

ולא פעם אחת, אלא פעמים הרבה, במשך חודשים ארוכים

ואיש לא ידע

ואיש לא שיער

טיפין טיפין מטפטפת האמת לאזני המשפחה. ההורים לא מאמינים – כי איך זה איש כל כך מכובד? ואולי הילדה מדמיינת? ובעצם – איך יאמינו, שהרי אם תחת קורת הגג שלהם נפגעה כך בתם, והם לא ראו ולא ידעו – כי אז: איזה מין הורים הם ?(ואין הם יודעים כי הורים בדרך כלל לא יודעים דברים שכאלה, שהם בלתי יאמנו ברשעות הכרוכה בהם) להמשיך לקרוא

Share

חגיגת התיש – מריו ורגס יוסה

 

חגיגת התיש

במאמרו: "הגל השלישי של הדמוקרטיה" מצביע סמואל הנטינגטון על הקשר הלא מובן מאליו בין הופעת הגל השלישי של הדמוקרטיה לפעילות הכנסיה הקתולית – במדינות אמריקה הלטינית בעיקר (ובמדינות נוספות). 

"לא מובן מאליו" משום שהכנסיה הקתולית נלחמה לאורך השנים בדמוקרטיה, או לכל הפחות התנגדה לה..

אלא שהדיכוי והפגיעה האנושה בזכויות האדם גרמו לבישופים שונים במדינות שונות להתחיל בתמיכה בתנועות ההתנגדות למשטרים המדכאים (ואף בכך יש איזו "סטיה" מן הנוהג הקתולי – שהכל מתחיל "מלמעלה" – מן הותיקן). תמיכה ספורדית זו של בישופים ואנשי כמורה חלחלה למעלה, עד שיצאה "אגרת הרועים" מטעם האפיפיור בתמיכה בזכויות האדם..

אגרת הרועים הזו עוברת כחוט השני לאורך ספרו של ורגס יוסה… הבישופים ברפובליקה הדומיניקנית נמצאים בסכנת חיים משום שקראו את איגרת הרועים באזני מאמיניהם.. אחד מהם אף מתיר (בעקיפין) להתנקש בחייו של הרודן – טרוחיו.

להמשיך לקרוא

Share