ארכיון חודשי: אוגוסט 2009

קול צעדינו – רונית מטלון

Kol_zadenuאני מלח הארץ! ילדת שמנת! גדלתי באחד הקיבוצים המפוארים (של פעם) ומעולם לא ידעתי מהו רעב – כי תמיד היה לנו אוכל מוכן, מהו קור החודר לעצמות – כי בתינו (בתי הילדים ובתי ההורים) היו תמיד מחוממים; לא היו לנו אמונות תפלות ולא חכמים עממיים; היינו מפא"יניקים והאמנו לראש הממשלה שאמרה ש"הם לא נחמדים" על הפנתרים השחורים.

לא באמת הכרנו את ישראל האחרת.

 את הדברים האלה כתבתי כבר על "תמיד פלורה" וכך הרגשתי גם כשקראתי את "קול צעדינו".

"קול צעדינו" פתח לי גם הוא, חלון ודלת ושער לעולם אחר שלא הכרתי, כאן ליד הבית; עולם של צריפים של עמידר, שבהם חיים אנשים, במקום שיום אחד יהיה קרקע נדל"נית מבוקשת, אבל עכשיו, בזמן הספר, הוא מקום של "ליד": ליד סביון, בדרך לפתח תקוה ולקיראון. שכונה של צריפים שכאילו הוטלו בלי כל סדר, ושנראים בחושך דומים כל כך, עד שהאמא (שמיד ידובר בה) הציעה שכל אישה תתלה את הקומבניזון שלה או את הכתונת שלה כדגל מעל הצריף, וכך ידע כל איש לבוא אל הצריף של האשה שלו.

  להמשיך לקרוא

Share

מאחורי דלתות – אן מרי מקדונלד

מאחורי_דלתותלכאורה סיפור פשוט על משפחה אחת, שבה זוג נישא על אפם וחמתם של הורי האשה.

 לכאורה סיפור פשוט על משפחה שבה האיש מואס באשתו לאחר הולדת בתו, שאותה הוא אוהב ואותה הוא מטפח.

 לכאורה סיפורה של עיירה קצת נידחת, ובה מהגרים מארצות שונות, מצבעים שונים, מדתות שונות.. אי שם בתחילת המאה העשרים..

לכאורה, רק לכאורה.

 זהו סיפורם של ג'ימס ומאטריה – הוא מעין ג'נטלמן אנגלי (בערך) מכוון פסנתרים, מוסיקאי, היא בת למשפחה נוצרית מלבנון, נערה צעירה עד מאד. הוא בא לכוון פסנתר בביתה, היא מנגנת בפסנתר. הם מתאהבים ובורחים..

אביה מוצא אותם ומכריח אותם להנשא בכנסיה – ומאז מחרים אותה לתמיד, משום שפגעה בכבודו, משום שהיתה מיועדת לאחר…

 ונולדת בתם קאתלין – שיש לה כשרון מוסיקאלי מיוחד וקול מופלא… והוא מואס באשתו וחוזר ואוהב אותה, ונולדות מרצדס ופרנסס, ונולדת לילי הראשונה שמתה מיד בלידתה.

  להמשיך לקרוא

Share

מאחורי התמונות במוזיאון – קייט אטקינסון

מאחורי התמונות במוזיאון"…דברים נוטים בדרך כלל להפוך גרועים יותר ולא להשתפר. … אחרי הכל – ניתן לסמוך על האומללות באופן שלעולם לא יהיה ניתן לסמוך על האושר."

 רובי – המספרת – בת ונכדה ונינה למשפחה ענפה באנגליה; לא אנגליה הנעימה, הגשומה הירוקה – זו עם האנדרסטייטמנט המופלא, עם הנינוחות, עם ההומור הבריטי היבש, אלא אנגליה של מעמד הפועלים והאיכרים – אלה שעניים תדיר, יולדים ילדים רבים, לעתים רבים מכדי שאפשר יהיה לפרנסם או להשגיח עליהם, ילדים לא אהובים במיוחד – אולי אפילו מטרד במקרים מסויימים –ילדים ההופכים את חייהם של הוריהם, בעצם – בעיקר אמהותיהם – לבלתי נסבלים לעתים.

 זוהי סאגה משפחתית, משפחה ענפה – כל כך ענפה, שצריך לצייר אילן יוחסין רק כדי לזכור מיהו מי בתוכה – וכולה מסופרת, כאמור, מפיה של רובי זו ש – "אני קיימת! הורי יוצרים אותי לקול צלצולי חצות בשעון שעל האח בחדר שבקצה המסדרון. השעון היה שייך פעם לסבתא-רבא שלי (ששמה היה אליס) וצלצוליו העייפים מכריזים על התגשמותי. תחילתי בצלצול הראשון וסופי באחרון, כאשר אבי מתגלגל מעל אמי ושוקע בשינה נטולת חלומות… ברגע זה הפכתי משום דבר לדבר-מה, אמי העמידה פני ישנה – כפי שהיא מרבה לעשות ברגעים מעין אלה. אולם אבי קורץ מחומר קשוח ולא נתן לזה להרתיעו."

להמשיך לקרוא

Share

אל פני המים – מרגרט אטווד

אל פני המיםמוזר; אני חושבת שזו ההגדרה המדויקת ביותר של מה שנשאר בי אחרי הספר הזה.

 את ספריה של אטווד, אחרי קריאת לא מעט מהם, אני מחלקת – ביני לביני לספרים אוטוביוגרפיים או סמי-אוטוביוגרפיים, לבין ספרי סיפורים. אל פני המים נופל בקטגוריה הראשונה.

 שוב פוגשים כאן את המשפחה המבודדת: אב, אם, בן ובת, היכרות אינטימית עם הטבע, יכולת לחיות ב"חוץ", הכרות עם החי והצומח ממש כמו ב"עין החתול" וב"אי סדר מוסרי".

 אשה צעירה – המספרת, מגיעה לבית הוריה באי אחד נידח בקנדה, יחד עם מאהבה וזוג חברים נשוי, לאחר שנודע לה כי אביה נעדר. לכולם זהו מעין מסע הרפתקאות, לה הוא מסע של זכרונות וחיבור עם עברה.

 היא, המספרת, היתה פעם נשואה והיה לה ילד, והאיש שהיא היתה נשואה לו, והתגרשה ממנו – לקח ממנה את ילדה: "… אף אחד לא גרם לי עצב מאז בעלי. גירושים הם כמו קטיעה, אתה ממשיך להתקיים אבל יש ממך פחות". האיש שאיתה עכשיו אוהב אותה, כנראה, ומבקש "לביית" אותה – כי היא קצת מוזרה, קצת מרוחקת.

  להמשיך לקרוא

Share

איזון עדין – רוהינטון מיסטרי

איזון עדיןמה אפשר לומר שעוד לא נאמר על הספר הנפלא ועב הכרס הלז?

 סיפורה של הודו באמצע שנות השבעים, דרך סיפוריהם האישיים של ארבעה אנשים: –

דינה דלאל, אלמנה עניה מבית טוב,המסרבת לכל שידוך המוצע לה על ידי אחיה, ובוחרת להשאר עצמאית וחופשיה. והיא בעלת הדירה שתאכלס גם את שאר גיבורי הספר.

מאנק קוהלה – סטודנט מן הצפון, בן יחיד להוריו שנשלח העירה כדי ללמוד מקצוע, ובחר לגור כדייר משנה אצל דינה דלאל ובלבד שלא יצטרך לדור במעונות.

 ושני הגיבורים הנוספים – מן הקסטה הנמוכה, הטמאה; אישוואר ואחיינו אום, שנולדו לשושלת של בורסקים, ובחוכמה מסוימת של אבי המשפחה – אביו של אישוור וסבו של אום – למדו גם להיות חייטים, כדי ליצור להם עוד הזדמנות.

 דירתה של דינה דלאל מהווה, כאמור, מקום המפגש של הארבעה והיא הופכת למעין בועה נסתרת, פינת חמד מבודדת מן המאורעות שבחוץ… גן עדן קטן שהוא רק שלהם.

להמשיך לקרוא

Share