ארכיון חודשי: פברואר 2010

האפיפיורית יוהנה – דונה וולפולק-קרוס

האפיפיורית יוהנהסיפור חייה של אשה שהפכה אפיפיורית, ואין זה ידוע אם היתה או לא היתה, ואולי רק משל היתה.

 הספר פותח צוהר לחייהם של אנשים ובעיקר נשים במאה התשיעית לספירה, עת אמונות טפלות יותר או פחות שטפו את ראשיהם של אנשים, בזמן בו לכנסיה היה כח עצום ורב על חייהם, ממונם ואף גופם של אנשים, ובכך כוחו וחשיבותו.

 הספר מתאפיין בשפה דלה, יחסית, בעלילה מרכזית "טלנובלית" במידת מה, התרגום לוקה בחסר, בעיקר כאשר מצוטטים פסוקים מן התפילה בלטינית; הרי, בינינו, רובם של קוראי הספר לא בקיאים בלטינית ובהטיית הפעלים הנכונה בשפה זו, ואי התרגום אפילו בהערות שוליים, פוגם בהחלט (למרות בהחלט הבנתי חלק מן הטקסט הלזה, בעיקר משום שטקסט לטיני שולט בכל המיסות / רקוויאמים / מגניפיקטים ושאר יצירות שחובבי מוסיקה קלאסית מכירים ומוקירים לאורך השנים).

 מצד שני – הספר נקרא בשטף, וכאמור משאיר אחריו אותו "דבר מה" שנשאר אחרי רומנים הסטוריים – הכרות מסויימת עם אורח החיים בתקופה ההיא, ומשהו מן ההסטוריה הדתית-עממית בתקופה המדוברת. כאן יש לשבח את התחקיר המעמיק על מנהגי התקופה, כמו גם החיפוש בטקסטים שונים, והשענות עליהם כדי להוכיח כי בהחלט קיימת אפשרות כי היתה אכן אשה בתפקיד הרם והנישא מכל בעולם הרומי-קתולי. מאיר עיניים בהחלט הוא דבר הסופרת שבסיומו של הספר, עם הפניה לטקסטים השונים, והשענות על חוקרים נוספים

 מומלץ כספר לשעות הפנאי, רומן הסטורי שערכו הספרותי לא רב, ועדיין מותיר משהו אחריו.

 האפיפיורית יוהנה – דונה וולפולק-קרוס, תרגום: ענבל שגיב. הוצאת נירם. (285 עמודים)

 

(פורסם ב- 20 פברואר 2010 בפורום הספרים של YNET)

(Pope Joan Donna Woolfolk Cross)

Share

האורח המסתורי – גרגואר בוייה

האורח_המסתוריאשה אחת עזבה איש אחד באחד הימים בפתאומיות רבה, והוא מתייסר ונעצב על לכתה.

ואז, ביום ראשון אחד, קוטעת שיחת טלפון את תנומת אחר הצהריים שלו; האשה הזו מתקשרת, והוא מנסה לחפש משמעויות מיוחדות למועד המיוחד שבחרה להתקשר בו.

(וחשבתי לעצמי שהייתי בטוחה שחיפוש משמעויות הוא עניין של נשים, אבל אולי אצל הצרפתים זה אחרת).

היא מזמינה אותו להיות האורח המסתורי במסיבת יום ההולדת של סופי קאל.

 סופי קאל –ב"ריטואל יום ההולדת" כותבת כך : "ביום הולדתי אני חוששת שישכחו אותי. מתוך רצון להיגאל מהחשש הזה החלטתי ב- 1980 להזמין מדי שנה, ב- 9 באוקטובר אם הדבר מתאפשר, מוזמנים במספר התואם את מספר שנותי, ביניהם אדם זר, שהוטל על אחד האורחים לבחור. לא השתמשתי במתנות שקיבלתי באותם אירועים. שמרתי אותן כדי שתהיה לי בהישג יד הוכחה לחיבה הטמונה בהן. ב- 1993, בגיל 40, שמתי קץ לריטואל זה".

להמשיך לקרוא

Share

לקרוא את לוליטה בטהרן – אזאר נאפיסי

לקרוא את לוליטה בטהרןזהו סיפור תקופה בחייה של אזאר נאפיסי – עת היתה מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה בטהרן, בזמן המהפכה החומייניסטית. בעצם זהו סיפור תקופה – אירן טרום המהפכה, בזמן המהפכה ולאחריה.

או אולי – זהו סיפורם של אנשים, כמוני וכמוך, בתקופה סוערת במיוחד – תקופת המהפכה באירן, שלאחריה שונו אורחות החיים של הכל.

 אזאר נאפיסי היתה מרצה לספרות אנגלית בזמן שפרצה המהפכה החומייניסטית, ואורחות חייה המתוארים בספר פותחים לנו, הקוראים, חלון לעולם אחר, שונה מזה המצטייר מכותרות העיתונים והטלוויזיה.

 במהלך המהפכה ולאחריה הוחמרו דרישות השלטון מאזרחי המדינה, שקודם לכם היתה כמעט מערבית, ועתה נסוגה אל האיסלם הפונדמנטליסטי בו נשים נאלצות לכסות עצמן מכף רגל ועד ראש, וזכויותיהן נפגעות.

 נאפיסי בחרה, בשלב מסוים, להפסיק ללמד באוניברסיטה, כדי שלא תצטרך לעשות פשרה עם עצמה בנושא הלבוש, ופתחה בביתה חוג לספרות אנגלית, למספר סטודנטיות שלה.

 דרך סיפורי הלימודים, קודם באוניברסיטה ולאחר מכן בחוג הסגור, אנו מתוודעים לנשים הללו, שכל אחת באה מרקע שונה, בגיל שונה, עם אמונה שונה ודרך חיים משלה, וכן לאנשים שונים הנקרים בדרכה של נאפיסי.

להמשיך לקרוא

Share

טרילוגיית חומריו האפלים – פיליפ פולמן

 המצפן הזהובהסכין המעודן משקפת הענבר

במהלך קריאת הספרים הללו מצאתי עצמי לא פעם ולא פעמיים מחייכת למקרא דברי הכפירה המופיעים כאן, תחילה "בקטן" ובהמשך בטקסטים שלו הגיעו בטעות לותיקן כי אז רעשה הארץ.

אלא שבניגוד ל"צופן דה-וינצ'י" הספרים האלה נותרו בתפוצה מינורית משהו, עם קומץ (יחסית) של משוגעים לדבר, וכך ניתן להמשיך ולהפיץ את דברי הכפירה הללו באין מפריע.

 טרילוגיית "חומריו האפלים" עוסקת ביקומים מקבילים; תחילתה ב"המצפן הזהוב" המתנהל כולו ביקום אחד, מקביל לזה המוכר לנו, ובו התפתחה הכנסיה והפכה לשליטה העיקרית אם לא היחידה. יקום בו מדענים נקראים להגביל את מחקרם לתחומים מסויימים מאד, בו תגליות מדעיות מתועלות לכיוון מסוים, או מוגדרות ככפירה ועל כן אסורות. עולם בו מדענים נחקרים בעינויים במרתפים אפלים, עד שמודים בטעותם (מי אמר אינקוויזיציה?).

להמשיך לקרוא

Share