ארכיון חודשי: אוקטובר 2010

כל מי שאהבה – עדנה נוי

כל מי שאהבהאת עדנה נוי שמעתי בערב חג השבועות, במפגש עם "סופרי ביכורים" שנערך במסגרת תיקון ליל שבועות בבית דניאל.

וכששמעתי את דבריה ידעתי שיום אחד אקרא את ספרה זה; שאני מוכרחה לקרוא את הספר הזה. ידעתי – וצדקתי.

 שנים על שנים שלא דיברו כאן בארץ בקולם של אלה ששרדו מ"שם"; בטקסים כרכו תמיד את "השואה" יחד עם "הגבורה"; יום השואה נקבע ליום בו "הגבורה" הרימה ראשה. ולא שמענו על הגבורה האמיתית – זו של לחיות עוד יום, לשרוד עוד קצת.

 כל מי שאהבה הוא סיפורם של כמה אנשים, יוצאי הונגריה (שגם את קולם ממעטים לשמוע) ששרדו את המחנות, רק כדי לחזור לבתיהם, שכבר לא היו בתיהם, רק כדי לגלות כי כל מי שאהבו לא יחזור כבר, כנראה.

 והם בנו להם חיים, איכשהו, מחדש, ובתוך כל החבורה אף נולדת ילדה אחת – שהיא ילדה מצוינת, טובה ושקטה, חכמה ומאירת פנים לכולם, כמו יודעת שהיא "הפיצוי", "הנחמה":

 "שום דבר בחייהם לא בישר את בוא הרגע הפלאי שלא ישכח לעולם, אשר בו התבשר על לידתה. כשראה אותה כשלו ברכיו… וכשהסתכן סוף-סוף להתקרב אליה.. תר בעיניו אחר כל איבר מאיבריה, למצוא בהם אותות לילדיו. … ועוד בטרם חפן אותה בידיו, נתגלה לו הסוד שאפילו מארי לא יודעת: שהם כולם נצרפו לתוך גופה הזעיר, שהרי אם בייסורים גדולים הם רותכו לתוך גופיהם-שלהם, שלו ושל מארי, כי אז הם מצויים גם בה. ומאוחדים בה כך לא רק קוטי ואוצ'י וכל המשפחה של מארי, אלא גם כל העולם ההוא שנעלם; ודרך הקטנה הזו יזכו גם הם לחיים משלהם…

להמשיך לקרוא

Share

היביסקוס סגול – צ'יממנדה אדיצ'ה

היביסקוס סגולספר קטן, כמעט נובלה; סיפורה של קמבילי, בתו של איש עשיר וחשוב בניגריה. בעל עיתון שדעותיו אינן עולות תמיד בקנה אחד עם דעות המשטר (ויש לזה מחיר), איש נדיב ידוע, לוחם לזכויות האדם, נוצרי טוב, מוכר בעולמו הקרוב ובעולם הרחב… ואב משפחה איום ונורא.

כי בבית שוררים סדר ומשטר, ואין להמרות את פי האב או הבעל, ומי שממרה נענש בחומרה. האם מוכה ומפילה את עובריה פעם אחר פעם, האח הבכור – ג'ג'ה וגיבורת הספר – קמבילי.

חייהם מנוהלים על פי מערכת שעות, הכוללת לא רק את בית הספר אלא גם את שעות אחרי בית הספר: כמה זמן יוקדש לשיעורי הבית, כמה זמן לתפילות, כמה זמן לארוחות.

דבר לא נשאר ליד המקרה.

 ויש לו אחות לאב, מרצה באוניברסיטה, אלמנה ולה שלושה ילדים. פרנסתה דלה, ואף על פי כן היא פותחת דלת לבני אחיה, ופותחת בפניהם עולם שלם.

  להמשיך לקרוא

Share

לוח חלק – נתן שחם

לוח חלקמאז תחב לידי חבר את "רביעית רוזנדורף" שלו, ואמר לי – קחי, תקראי; לא. את לא צריכה להחזיר (וזה אפילו לא היה שלו) אני מאד אוהבת את נתן שחם. היכולת שלו לכתוב סיפור ולא לוותר על ה"מסביב": על התיאורים, על האווירה, על השפה; כל אלה הפכו אותו בעיני לסופר שנעים ורצוי לחזור ולקרוא בספריו.

 ב"לוח חלק" מתקרב שחם אל עצמו, חבר קבוץ, אמן, בערוב ימיו, שהשינויים העוברים על החברה סביבו – ההפרטה – אינם פוסחים עליו.

 חנן הררי (בן דמותו של שחם ?), צייר, מסיע חבר חסר רשיון נהיגה – רודי, לבקר חבר שלישי- ארנסט בבית החולים, משום שארנסט ורודי חברי ילדות, והם שלושתם מותיקי הקיבוץ. רעייתו של חנן – בהירה – מתעקשת להצטרף אליהם לנסיעה, ומתעקשת שלא לחגור חגורת בטיחות במושב האחורי.

סיבוב שנלקח לא נכון, או סתם חוסר תשומת לב "זורקים" את המכונית מן הכביש, ובהירה נפגעת קשה מכולם.

 סיפורו של "לוח חלק" עוסק בתקופת אשפוזה של בהירה בחדרי החולים המקומיים בקיבוץ, יחד עם זכרונותיו של חנן מחייהם המשותפים, ויחד עם ההתמודדות עם ההפרטה שנכפתה עליו, כך בערוב ימיו, והדאגות – מנין יבואו בדים וצבעים ומסגרות לתחביבו, שפעם אכן היה תחביב, והיום הפך למרכז רווח בפני עצמו, ועליו לכסות את כל הוצאותיו בעצמו.

להמשיך לקרוא

Share

אנשים טובים – ניר ברעם

אנשים טוביםתומס הייזלברג, גרמני, ברלינאי, איש פרסום המייצג את חברת מילטון האמריקנית בארצו, בונה מודל של האדם האירופי, כדי לייעץ ללקוחותיה של מילטון כיצד למכור את מוצריהם לאנשים שונים במדינות השונות.

תומס הייזלברג אחראי גם להקמת סניפים נוספים של מילטון במדינות אירופיות נוספות, ובניית מודלים שונים המתאימים לדמויות המייצגות בני לאומים ועמים שונים.

תומס הייזלברג מנהל אורח חיים בורגני גרמני בברלין של ערב מלחמת העולם השניה, כשהחוקים נגד היהודים כבר מיושמים, ועליו להתרחק מכל מיני אנשים שפעם היו קרובים אליו בדרך זו או אחרת, משום שהם יהודים – סוכנת הבית וחברתה הקרובה של אמו החולנית, הפסיכולוגית שלו המטפלת בכל סיוטיו…

תומס מגויס לשירות משרד החוץ הגרמני ו"המודל" שלו ישמש, בהתאמות הנדרשות, לטיפול באוכלוסיות הנכבשות וביהודיהן.

 סאשה וייסברג, יהודיה, תושבת לנינגרד, באותה תקופה, שהיא גם תקופתו של סטאלין, תקופה שכאשר יילמדו מודלים של משטרים טוטאליטריים – זה יהיה המשטר הקרוב ביותר למודל הטוטאליטרי הטהור, תקופה בה המשטר חודר גם ליחידה המסוגרת ביותר: המשפחה.

סאשה חרדה לגורל משפחתה, ופועלת להסגרתה של המאהבת של אביה, מבלי לקחת בחשבון (או אולי כן לקחה בחשבון) שהסגרת המאהבת תגרור אחריה את הסגרת אביה ואמה ושאר החבורה שמסביבם, והתפוררות התא המשפחתי הקטן.

  להמשיך לקרוא

Share

אות השני – נתניאל הותורן

אות השנילכאורה, סיפור פשוט, פשוט למדי אפילו, כזה שמרכיביו מהווים בסיס לרומנים למשרתות, רומנים רומנטיים ואפילו טלנובלות: איש מבוגר נושא אשה צעירה, אשה צעירה מתאהבת באיש צעיר והרה לו, הבעל הנבגד הופך אהבתו לשנאה ואת מטרת חייו לנקמה; לכאורה.

 אבל אין זה סיפור פשוט כלל וכלל; אם ניקח את הדמויות ונשימן בתפאורה אחרת מזו המוכרת לנו, בחברה סגורה, קנאית, פוריטנית, מבודדת – אמריקה של המאה ה- 17, נוסיף מספר ביד אמן, והרי הדמויות הופכות משניות לסיפור עצמו – סיפור החברה הסגורה, הקנאית, הפוריטנית, המבודדת; חברה שבה נשים בעלות מחשבה חופשית נשפטות כמכשפות, ונמצאות הוכחות להיותן כאלה, חברה בה אדם נמדד במידת אדיקותו, צניעותו.

הסטר פרין היא האשה שבאה מן הארץ הישנה, אנגליה, הקדימה את בואו של בעלה ל"אנגליה החדשה"; אלא שהוא התמהמה, ואמרו שטבע במעמקי הים.. ויום אחד נתגלה כי היא הרה, ואין זה יאה ואף מנוגד לחוק כי אשת איש תהר פתאום..

הסטר פרין הושמה בכלא, אולי כדי להסתיר את החרפה, עד הלידה, ולאחר מכן נתכנסו המתכנסים ונטכסו העצות, ובמלאת לתינוקת שנולדה ארבעה חודשים, הוצאה האם מן הכלא, לדש בגדה הוצמד אות השני – האות A באדום (הבולט כה על-פני אפרוריות הבגדים שהיו באופנה אז) והולכה אל עמוד הקלון – לעמוד שם לעיני כל, יום שלם, עם התינוקת בזרועותיה והאות המוצמד לבגדה – שיראו הכל, וילמדו. יכולה היתה לרדת מן העמוד מיד, לא אך ניחמה והסגירה את זהותו של האיש שחטא עימה, אך לא עשתה כן.

להמשיך לקרוא

Share

נוטות החסד – ג'ונתן ליטל

נוטות החסד".. אינני מנסה לומר שאני חף מאשמה כזו או אחרת. אני אשם, אתם לא, טוב ויפה. אבל עליכם להיות מסוגלים בכל זאת לומר לעצמכם שאת מה שעשיתי אני, גם אתם הייתם עושים. … אני חושב שמותר לי לקבוע בעובדה שהוּכחה על ידי ההיסטוריה המודרנית, שבמכלול של נסיבות נתונות כולם – או כמעט כולם – עושים מה שאמרים להם לעשות;… אם נולדת בארץ ובתקופה שבהן לא זו בלבד שאיש אינה בא והורג את נשותיכם וילדיכם, אלא שאיש אינו בא ותובע מכם להורג את נשותיהם וילדיהם של אחרים, הודו לאלוהים ולכו לשלום. .. אולי אתם יותר בני-מזל ממני, אבל אינכם יותר טובים ממני." (עמ' 30)

 ספר שנכתב (ונקרא) בנשימה אחת; סיפורו של מקסימיליאן אואה – קצין ס.ס. שהמלחמה והמאורעות הובילו אותו אל מקומות וארצות ומחנות ושדות קטל וגיא הריגה, והקורא(ת) הולך איתו כמכושף.

 על פני למעלה מ-900 עמודים נפרש עולמו של גרמני מבית טוב, הפועל בשם הפיהרר והרייך של אלף השנים, וממלא פקודות הנוגעות לאספקה של כח עבודה למפעלים, הרג אויבי המדינה או אויבים פוטנציאליים, מתמרן בין בעלי כח שונים מרשויות שונות, ומצליח להמלט מרודפיו האמיתיים והמדומיינים.

 אלא, שאם ביקש ליטל כי הקורא יזדהה בדרך כלשהי עם מקסימיליאן אואה, גיבורו המדומיין, הרי שבהציגו אותו כמופרע ופסיכופט, ניטל העוקץ מהכוונה הזו – ליצור הזדהות, או לפחות מחשבה כי "אילו אני הייתי במקומו הייתי נוהג כמוהו". משום היותו מה שהוא, לפני גיוסו לכוחות האופל, נעלמה האופציה להזדהות, או אפילו להרהורים על "אילו" ו"אולי".

  להמשיך לקרוא

Share