ארכיון חודשי: אוקטובר 2013

אוסטרליץ – וו. ג. זבאלד

אוסטרליץאל הספר הזה נגשתי בדחילו …

קודם כל – לראשונה לא קראתי את הכתוב על גב הכריכה האחורית, בעיקר בגלל הביקורת שהופיעה בהארץ (וכאן בתוך בלוגו של דרור בורשטיין)  (ואף הזהרתי חברה שלא לעשות כן)

אודה, בתחילה היה לי קשה..
הספר מתחיל בביקורת אדריכלית ורק לאט לאט מתגלה המסתתר מאחוריה ..

אוסטרליץ ודבריו מובאים מפי המספר האלמוני (זבאלד), שרק לעתים רחוקות מזכיר לנו שלא אוסטרליץ הוא זה המספר אלא הוא.. האלמוני..

אוסטרליץ פורש את סיפורו, סיפור חייו, דרך זכרונות שנגלו לו לאט לאט, עם מראות שצצו פתאום והובילו לזכרונות נוספים, ריחות..
ואחר כך החיפושים אחרי זהותו… להמשיך לקרוא

Share

סוויטה צרפתית – אירן נמירובסקי

 

תם ולא נשלם

 

סוויטה צרפתית

ולא יישלם לעולם..

וחבל. כל כך חבל

ורק אפשר לנסות ולאחות את קטעי החוטים – הסיפורים הנרמזים בהערות שכתבה לעצמה נמירובסקי – ולחשוב מה עלה בגורלם של גיבוריה

אבל הרי סופן של העלילות הוא רק חלק (קטן) מן החוויה שבקריאה

ככה מתחיל ספר:

חם, חשבו הפריסאים. אוויר של אביב. זה היה לילה של מלחמה, של אזעקה. אבל הלילה התקרב לקצו, והמלחמה היתה רחוקה. אלה שלא ישנו – החולים הרתוקים למיטותיהם, האימהות שבניהן בחזית, הנשים המאוהבות שעיניהן דהו מבכי – שמעו את צפירת האזעקה הראשונה. בתחילה זו היתה רק נשימה עמוקה, כמו אנחה שמשתחררת מתעוקת החזה. חלפו כמה רגעים בטרם מילא שאון הצפירות את השמים. הן באו מרחוק, מקצה האופק; כאילו בלי להיחפז. הישנים חלמו על הים המתגלגל וסוחף את חלוקי האבן, על סערה המטלטלת את היער בחודש מרס, על עדר בהמות דוהר בכבדות ומוחץ את הקרקע תחת פרסותיו; עד שלבסוף נכנעה השינה והגברים מלמלו בעיניים פקוחות למחצה: 

"זאת האזעקה?" "

ו להמשיך לקרוא

Share

הקול של תלמה- קמילה גיב

 

הקול של תלמה"אנו משוכנעים כי מה שאנחנו מתייחסים אליו כאל נורמלי הוא כזה רק משום שזה מה שאנחנו מכירים".

 אילו ניתן היה, הייתי תולשת דף אחרי דף מן הספר ותוחבת אותו בגרונם של כל אלה השואלים בתמימות מעושה – "אבל למה היא חיכתה כל כך הרבה שנים?" .. כאשר מדווחת תלונתה של בת של מישהו ש"נזכרה" להתלונן על מעשים מחרידים שנעשו בגופה כאשר היתה ילדה.

אם יש ספר המצליח להבהיר, בשקט ובלי התלהמות, בלי תיאורים גרפיים מפורשים, את המתרחש בנפשה של ילדה הנפגעת על-ידי קרוב משפחתה – הקול של תלמה הוא ספר כזה. 

הידידים הדמיוניים המגנים על נפשה של הילדה, ומתלווים אליה בכל מקום אליו היא הולכת, ההתנתקות מן הגוף וההסתכלות מן הצד, הנסיון לפגיעה עצמית דרך הרעבה ונסיונות התאבדות, ומעל הכל הנסיון לחיות בכל זאת, איכשהו, חיים נורמליים:

  להמשיך לקרוא

Share

סופו של מיסטר Y – סקרלט תומס

 

סופו של מיסטר Y"ספר קטן בכריכה קשה מצופה בד בצבע קרם עם אותיות חומות על העטיפה ועל השדרה…"

כך מתואר הספר סופו של מיסטר Y שבתוך הספר "סופו של מיסטר Y"

ספר על מסע בזמן ובאין זמן: "אנחנו מסבירים לעצמנו איך הזמן עובד, ולכן את יכולה להריץ בדמיונך את סרט היקום ולהיות בטוחה שידוע לך איך נראה אותו חלק של הזמן שאנחנו קוראים לו 'אתמול', אבל אתמול קיים רק מפני שהמצאנו אותו: הוא לא אמיתי."; באין מקום ובכל מקום, בתודעה ובכל התודעות, בעולם הזה ובעולם מקביל, תוך התיחסות לתורותיהם של היידגר, דרידה, לאקאן, פיסיקאים מדורות שונים… שאלות של אמונה – יש או אין אלוהים? אלוהים אחד? הרבה אלוהימים? "בראשית היתה המילה, והמילה היתה עם האלוהים, ואלוהים היה המילה".

אריאל, גבורת הספר, דוקטורנטית באוניברסיטה, מצליחה בדרך פלא להשיג ספר שהעותק היחיד הידוע שלו שמור בגרמניה. הספר הזה נחשב למקולל – מי שקורא בו מת או נעלם.

להמשיך לקרוא

Share

מחוללת – מוכתאר מאי

 

מחוללתלו לא ידענו קרוא וכתוב – עד כמה היו נפשתינו עניות?
לו לא ידענו קרוא וכתוב – אלו זכויות היו נגזלות מאתנו?
לו לא ידענו קרוא וכתוב…

מוכתראן ביבי לא ידעה קרוא וכתוב, וצר היה עולמה עד מאד.
מוכתראן ביבי– נגזר עליה על ידי מועצת הכפר להיאנס על ידי בני השבט השכן, משום שלטענתם אחיה (בן ה-12) פגע בכבודה של בת השבט..
מוכתראן ביבי היתה צריכה למות; להתאבד מבושה.
מוכתראן ביבי לא ידעה שהחוק לצדה, כי לא ידעה קרוא וכתוב. מוכתראן ביבילא יכולה היתה לדעת אם העדות שמסרה במשטרה אכן נרשמה, כי נאמר לה להחתים את אצבעה על דף ריק, ולאחר מכן השוטר (המצדד במשפחת האנסים) ימלא את דפי העדות.

להמשיך לקרוא

Share

ימי הנטישה – אלנה פרנטה

 

ימי הנטישהאיש אחד מודיע לאשה אחת, ב(סתם) ערב אחד שהוא עוזב אותה…
ככה, תוך כדי פעילות יומיומית הוא אומר

והולך…

והיא נותרת מאחור, לבדה
עם הבית ושני הילדים
והכלב
והמחשבות.. המאימות להציף ולהטביע – על מה ולמה? ואיך?

היא מנסה להלחם על אהבתו
ועל שפיותה
ועל שמירה , איזושהי, על מהלך עניינים תקין בבית (אחרי הכל יש שם שני ילדים)

להמשיך לקרוא

Share

נער החידות ממומביי – ויקאס סווארופ

 

נער החידותאתחיל מהסוף – מומלץ

מומלץ לאלה שאינם מחפשים רק "קאנון" ו"ספרות מופת" (ושאר סופרלטיבים)
מומלץ לאלה שאוהבים ספרים הכתובים היטב, בשפה קולחת, מרתקים (במידה מסוימת) – כמוני, בקיצור

ראם מוחמד תומס, אסופי, הנע ונד בין מקומות ובתים זוכה במשחק "מי רוצה להיות.." בפרס הראשון, ומשמארגני המשחק מערערים על זכייתו ומבקשים לשלול אותה ממנו..

סיפורו של ראם מורכב מ- 13 סיפורים שכל אחד מהם מכיל בתוכו רמז לתשובה לאחת השאלות שנשאל במשחק.. והוא מסופר במשך לילה ארוך אחד לאשה אחת שבחרה להגן עליו מפני מארגני אותו משחק.

סווארופ מוביל את הקורא באותם אזורים בהודו שבהם בדרך כלל איננו מבקרים.. (לפחות לא בספרים אותם קראתי) – במשכנות העוני, ובמשכנות העוד יותר עוני… בשפה עשירה ובסיפור מרתק..

כפי שאמרתי – שווה

 

נער החידות ממומביי – ויקאס סווארופ. תרגום: סיגל אדלר. הוצאת אחוזת בית (347 עמודים)

(פורסם ב- 4.7.2007 בפורום הספרים של YNET)

(Q & A – Vikas Swarup)

Share

אדום עתיק – גבריאלה אביגור רותם

אדום עתיק

את "אדום עתיק" צריך לקרוא לאט.. לגלגל את המלים והמשפטים על הלשון.. לחזור מעט אחורה ולקרוא שוב..

קודם כל – השפה – כבר מזמן לא קראתי ספר שנכתב בעברית כה משובחת.. ספר המכבד את הקורא(ת) גם כשהוא משתמש בעגה, וגם כאשר הוא מדבר בעברית של "אנו באנו" (סבא שלי, למשל).

ועוד קודם כל (לא ידעתי להחליט מה יותר חשוב)– ה"חלונות" לסיפורי עבר – של תחילת המאה הקודמת.. הסיפורים מ"פיהם" (או קולמוסם) של אנשי זכרון ואנשי תל-חי וכנרת, ובעיקר: קולן של הנשים.

וכמובן, סיפור המעשה עצמו, המסופר – בדרך כלל – בשני קולות, קולותיהם של רעננה בת ל.. ונכדה ל.. מראשוני ומקימי… , וקולו של בארי – אדריכל החולם להיות רוארק (משולב בעקרונות פאנג שווי) ונאלץ להתפשר על טעמם של לקוחותיו, ותקציבם.. והעצות שהם מקבלים מהחברים.. בארי שהוא אב ל.. ובעל לשעבר של ..

להמשיך לקרוא

Share

שלך, סנדרו – צבי ינאי

 

שלך סנדרואשה צעירה, רקדנית, יהודיה, פוגשת איש קצת פחות צעיר, זמר, נוצרי, שניהם הונגרים, שניהם עוברים לאיטליה, בשנים שלפני מלחמת העולם השניה.
נולדים להם ארבעה ילדים, כולם מועברים למשפחות אחרות, כולם נאספים, למעט אחד.

האב חוזר להונגריה, האם הצעירה נותרת באיטליה, ולימים מתה. שלושת הילדים נותרים אצל אומנת נוצריה, המצליחה להעבירם בשלום את ימי המלחמה.
לאחר מכן, מועברים הילדים לפלשתינה, שם נמצא דודם.

זהו הבסיס לרומן המכתבים שכתב צבי ינאי – האח הצעיר לרומולו, כביכול האח האובד.

בשפה יבשה נטולת רגש, כמעט, הוא פורש לפניו את תולדות המשפחה, כפי שהצליח לשחזר מתוך קובץ מכתבים שמצא… את הרגשות אנו מוצאים אך ורק באותם מכתבים – מן הסבתא המודאגת, ומשאר קרובי המשפחה. סנדרו, הכותב העיקרי – ממשיך לדווח בשפה יבשה ועניינית – ובכך, לטעמי, מכריח אותנו, הקוראים, להתעמק בספורו.

להמשיך לקרוא

Share

חזירויות – מרי דריסאק

 

חזירויותאשה צעירה, פשוטה למדי, הופכת אט אט לחזירה, ואינה מפסיקה להיות אשה..
חוזרת לעתים להיות אשה לגמרי
ונסוגה חזרה לחזיריות

תחילה אין היא מבינה / רואה את המטמורפוזה שהיא עוברת (מה גם שהיא חוזרת להיות אשה)

לאט לאט היא מראה התנהגויות שאינן אנושיות, רק הרגש מאחוריהן נשאר אנושי

נדמה לי כי בכל פעם שהיא עוברת סוג של התעללות היא נסוגה לחזירות, וכשהיא זוכה ביחס מעט (מעט מאד, למען האמת) אנושי, היא חוזרת ולובשת צורת אשה

להמשיך לקרוא

Share