ארכיון חודשי: נובמבר 2013

ברחוב האחיות השחורות – צ'יקה אוניגווה

ברחוב האחיות השחורותבדיונים הנערכים במקומותינו חדשות לבקרים בדבר החוקים הנוגעים לזנות – אלה הקוראים למיסודה מול אלה הקוראים להפללת הלקוח, נעדר בדרך כלל קולן של הנשים שזה עיסוקן (אם אפשר לקרוא לזה עיסוק).

 ארבע נשים שחורות באנטוורפן העוסקות בזנות, הן ליבו של הספר המצוין הזה. מצוין לא רק משום הנושא שהוא עוסק בו, לא רק משום נקודת המבט, אלא מצוין גם בפן הספרותי.

 ארבע נשים שחורות באנטוורפן, שהיגרו לכאן, כדי לעסוק בזנות, ויש להן פנים, ושמות, ועבר, ומשפחות שהשאירו מאחור, ובעיקר יש להן חלומות; חלומות שבעקבותיהם הגיעו לאירופה, חלומות שגרמו להן לעסוק בעיסוק הכה נורא הזה, של העמדת גופן למכירה…

 ארבע נשים.

להמשיך לקרוא

Share

אשה זרה – אבירמה גולן

אשה זרה

במהלך הקריאה בספר הזה היו בו מלים ושורות ופסקאות ששברו את לבי וריסקו אותו לרסיסים… ולא משום שיש בו דרמה גדולה, או טרגדיה ענקית. אלא משום שהחיים המתוארים ומסופרים בו כל כך מדוייקים, כל כך קרובים, שאי אפשר שלא יגעו בלבה של הקוראת.

 שתי נשים, שונות לכאורה זו מזו בהכל, שאין ביניהן דבר כמעט; שהאחת אינה יודעת על השניה אלא את שמה (וגם הוא אינו מדויק) והשניה יודעת על הראשונה כמעט הכל, אבל רק בחדרי חדריה.

 האחת – מלי נוסבאום, פרקליטה בכירה, אם לשני ילדים בוגרים, גרושה, מתגוררת לבדה בדירה שהיתה פעם של הוריה, מהגרים מתוניס דרך צרפת, עד שבאו לארץ וגידלו כאן את ילדיהם, על פי דרכם. מלי, שהיתה פעם רֶזִין – מלכה. עכשיו היא נוסבאום מהפרקליטות, מחוז תל-אביב. ויש לה איש שהיא אוהבת, בסתר, כי יש לו אשה שהוא נשוי לה, וילדים והוא לא יפרק את משפחתו למענה כי אשתו תלויה בו ואוהבת אותו :

 ".. מאחר שהיא תלויה בו ואוהבת אותו אהבת-נעורים תמה, ומעולם לא עשתה לו שום רע, ותמיד הלכה אחריו ללא טרוניה – הרי אף שהוא מרגיש מרוחק ממנה, ולא נותרו להם עוד דברים רבים במשותף, אם בכלל, הוא אינו מסוגל לפגוע בה. ומאחר שכך, הנה כדי לא לפגוע בה הוא נאלץ לשקר לה. זה המעט שהוא יכול לעשות למענה." (עמ' 15)

(או כך הוא מספר לעצמו)

להמשיך לקרוא

Share

המורדים – שאנדור מאראי

המורדים

מכל ספריו של מאראי שקראתי עד כה, זה היה לי הפחות קריא מכולם. ספר שלא "קורא" לי לעזוב את כל עיסוקי ולהתמקד רק בו; ספר שהוא מוקדם יותר מבחינת התקופה המסופרת בו, וככל הנראה גם בזמן כתיבתו משני האחרים של מאראי שקראתי –  האמיתית והנרות בערו עד כלות, שני ספרים שאהבתי עד מאד.

כמו בספריו הקודמים שקראתי, מצייר מאראי גם בספר זה את דמותה של החברה ההונגרית, הפעם בעיר נידחת משהו, בתקופת מלחמת העולם הראשונה (שאז היתה "סתם" המלחמה הגדולה). ארבעה נערים, בשנת לימודיהם האחרונה, רגע לפני שהם מתגייסים לצבא ומצטרפים באופן רשמי ובלתי נמנע לעולם המבוגרים – ה"הם"; ארבעה נערים המתחברים זה לזה, לא כל כך ברור על מה ולמה דווקא אלה ולא אחרים:

 "לרוב לא החיבה מציתה את קשרי הידידות. לרוב זוהי תחושה מייסרת וצורבת הגורמת לשני אנשים לחוש בצורך להשתייך זה לזה." (עמ' 34)

להמשיך לקרוא

Share

המקווה האחרון בסיביר – אשכול נבו

המקווה האחרון בסיביר

"בחורף הראשון אחרי שהעולים החדשים התיישבו בשכונת "מקור גאווה" ירד שלג. בעיר הצדיקים ירד שלג כמעט מדי שנה, ומדי פעם אף היו מגיעים תושבים מעיר החטאים עם טנדרים כדי להעמיס קצת שלג בתא המטען ולקחת הביתה, להראות לילדים, אבל בחורף ההוא התרחשה תופעה חריגה: הפתיתים הלבנים שלגו אך ורק על השכונה החדשה ולא המשיכו הלאה אל העיר. וכך, בעוד בעיר גופא ירדו רק כמה טיפות עכורות, ב"מקור גאווה" נערם השלג לגובה חצי מטר, אם לא יותר, והדוור, שהיה היחיד מבני העיר שביקר בשכונה בקביעות מתוקף תפקידו, חזר משם, הניח את כפות ידיו קצת קרוב יותר מדי לתנור הספיראלה שבסלון ביתו ואמר, אסתר, את לא מאמינה מה קורה שם. סיביר. ממש סיביר.

סיביר, ממש סיביר, אמרה למחרת אסתר לספרית שלה סימונה, את לא מאמינה מה קורה שם.

וכיוון שדברים שנאמרים במספרה של סימונה דרכם להתפשט כמו דיו על פשתן, עד מהרה דבר בשכונה החדשה כינוי האי-חיבה "סיביר", והוסיף עוד כמה קילומטרים מדומיינים לקילומטר הבודד שהפריד באמת בינה ובין העיר." (עמ' 23 – 24)

להמשיך לקרוא

Share

Grimus – Salman Rushdie

Grimusאיך מתחילים לספר על ספר שכזה, שאי אפשר לסווג אותו תחת שום סוגה מוכרת (לא, "מדע בדיוני" או "מד"ב ופנטסיה" כפי שהוגדר במקומות שונים, אינן הגדרות נכונות). גם "ספר של סלמן רושדי" לא יסווג את הספר הזה נכונה, משום שהוא שונה מכל ספריו האחרים (שקראתי עד כה).

איך מתחילים לספר על ספר כזה שהפרטים היחידים שידעתי עליו טרם התחילי לקרוא אותו הם:

  1. הוא מוזכר בספרו של אופיר טושה גפלה "עולם הסוף"
  2. הוא מספריו הראשונים של רושדי, עוד לפני פרסומו הסוחף
  3. הוא לא תורגם לעברית
  4. קבלתי עליו המלצה (אניגמטית משהו)  – קראי, הוא משהו אחר!.

להמשיך לקרוא

Share

גיבור דורנו – מיכאיל לרמונטוב

lermontov"גיבור דורנו', רבותי הנכבדים, הוא אמנם דיוקן, אך לא של איש אחד: זהו דיוקן שנתגלמו בו כל חטאי דורנו, במלוא מיצוים". (עמ' 10)

 כך כתב לרמונטוב בהקדמה למהדורה השניה של "גיבור דורנו", בתגובה למבקריו. ההקדמה הפכה מאז לחלק בלתי נפרד מן הספר.

 גיבור דורנו – פצ'ורין. אב טיפוס של אדם צעיר, מן החברה הגבוהה, הולל, אהוב נשים, דון ז'ואן שכזה, שאהבותיו רבות ואין לו אף אחת, המחפש עניין תדיר משום השעמום הרב התוקף אותו, עניין שיש בו סכנה, או נדודים, או אהבהבים, או פיתויין של נשים וזניחתן, או לעג לאנשים חלשים ממנו..

 פתיחתו של הספר, מעין פתח דבר – המספר פוגש אדם, איש צבא, שיספר לו בערגה רבה על אותו איש: פצ'ורין, מופלא, מעורר הערצה, איש צעיר אהוב נשים, גיבור חייל.

בהמשך זוכה הקורא/ת להתוודע לפצ'ורין בגוף ראשון, דרך יומניו שנשארו אחריו ובהם אפיזודות מחייו הקצרים, יש האומרים אפיזודות המזכירות את חייו של לרמונוטוב עצמו.

  להמשיך לקרוא

Share

השתיקה – יאן קוסטין וגנר

השתיקהשוב – ספר מתח המתרחש בסקנדינביה. פינלנד הפעם. וחידוש – הסופר הפעם גרמני.

אבל כל השאר – כמו רוב ספרי המתח הסקנדינביים בני זמננו – טוב למדי. חוץ מהשמות, כמובן, הבלתי ניתנים להגייה.

 שנת 1974. נערה צעירה נעלמת. גופתה נמצאת לאחר זמן מה, נמשית מאגם אחד. אבל עוד לפני כן נמצאים אופניה עליהם רכבה זרוקים. אנחנו – הקוראים היודעי-כל יודעים מי הרוצח, משום שהפרק הראשון מספר לנו מיהו. הפרק הראשון מספר לנו גם כי הנערה הצעירה נאנסה לפני מותה.

המשטרה לא יודעת מי הוא.

 שלושים ושלוש שנים אחרי, ממש באותו מקום, בסמוך לאנדרטה הקטנה שהקימה אמה של הילדה המתה, נמצא זוג אפניים ותיק ספורט של נערה אחרת. הנערה נעדרת. סמוך לאותו יום יצא לגמלאות חוקר המשטרה שאז נכשל במציאת הרוצח. כמזכרת הוא לקח לו, מן הארכיון במשטרה, דגם שחזור של הזירה בה נמצאו האופניים אז.

להמשיך לקרוא

Share

עזאזל – בוריס אקונין

azazelבאיחור, לא מבוטל כלל, הגעתי אף אני אל ספרי פנדורין. בעצם, אל הראשון שבהם – עזאזל.

מותחן חדש כמעט לגמרי, שנכתב כולו בסגנונם של גדולי הסופרים הרוסים של המאה ה- 19, כולל שימוש במילות התואר המתאימות ובשפה הגבוהה. תענוג

 הזמן, כאמור, המאה ה-19, קצת אחרי אמצעה.

אראסט פנדורין, פקיד רישום זוטר, נקרא לחקור בפרשה די ברורה של התאבדות צעיר בגן ציבורי בעיר, אלא שמוחו החקרני והעירני מוצא פרטים נוספים וחשודים, ההופכים את ההתאבדות מהתאבדות "סתם" לתעלומה.

 מדוע התאבד הצעיר, שלכאורה היה לו הכל? מה פשר הצוואה המוזרה שהשאיר, ובה כל רכושו, הרב ביותר, יש לציין, מועבר לטובת ארגון המפעיל בתי יתומים, בניהול ליידי אנגליה אחת? מיהו הסטודנט שנראה מנסה להתאבד בשני מקומות שונים ואחרים במהלך אותו יום?

  להמשיך לקרוא

Share

באבא סֶגי וחייהן הסודיים של נשותיו – לולה שונֵיִין

באבא סגי

לצד מדף ספרי הודו הולך ומתרחב מדף ספרי אפריקה שלי; אם פעם היו שם רק ספרי צ'ינוא אצ'בה והספרים בסדרת "סוכנות הבלשיות", אחר כך נוספו  צ'ימננה נגוזי אדיצ'ה ודייב אגרס (בספרו "מהו המה")  וצ'יקה אוניגווה, ועכשיו – הצטרפה לולה שוניין, וכלל לא ברור לי למה המתין הספר הזה זמן כה רב על "מדף הספרים הממתינים לקריאה", ומדוע הססתי כה לפני שהתרציתי בסופו של דבר, ולקחתיו לידי.

 ארבע נשים לו לבאבא סגי, ניגרי עשיר ושמן, בעל בית היוצא מדי יום לעיסוקיו וכשהוא חוזר לביתו עומד כל הבית עליו לשרתו. ארבע נשים, הצעירה בהן – בּולַנְלֶה הצטרפה זה עתה, ומיד התעוררו נגדה כל שלושת הנשים הקודמות, שמעתה יהיו להן פחות לילות עם באבא סגי, ואולי הוא יאהב אותה יותר, ממש כמו שהיה כשהגיעה פֶמי, האשה השלישית, שהיא יפה יותר מכולן. בולנלה גם משכילה, יודעת קרוא וכתוב, ואף למדה באוניברסיטה, ובכך מאיימת עוד יותר על שלושת הנשים.

  להמשיך לקרוא

Share

מַפָּלָה – פיליפ רות'

mapala

"הקסם פג. הדחף נמוג. הוא מעולם לא נכשל בתיאטרון, כל דבר שעשה היה טוב והצליח, ואז קרה הדבר הנורא: הוא לא היה יכול לשחק. העלייה לבמה היתה לעינוי. במקום הידיעה שיהיה נהדר, ידע שייכשל. זה קרה שלוש פעמים ברציפות, ובפעם האחרונה איש לא הפגין עניין, איש לא בא. הוא לא הצליח להגיע אל הקהל. הכישרון שלו מת." (עמ' 7)

 סיימון אקסלר, שחקן מן השורה הראשונה, מוצא עצמו יום אחד בסיוט הגדול ביותר של כל שחקן באשר הוא: הוא אינו מסוגל לשחק. לא זוכר שורות. לא מבין כלל מה הוא עושה על הבמה. לא מסוגל לעטות על עצמו דמות אחרת. לא זוכר תמיד מיהן הנפשות הפועלות במחזה.

 במצבו זה אף אשתו עוזבת אותו והם מתגרשים.

 אקסלר, בייאושו, מתחיל לדמיין התאבדות, ומאשפז עצמו במוסד לפגועי נפש, כדי לנסות להבין איך ולמה ומתי, ומה ניתן לעשות וכו':

להמשיך לקרוא

Share