ארכיון חודשי: ינואר 2014

מתנת האפֵלה – ו"מ גַ'מבַּנקו

מתנת האפלהאמא שלי תמיד דגלה בעיקרון שספרי קריאה לא קונים הביתה, לשם כך יש ספריה. כך הבית שלנו ("החדר", למען האמת, כי בשנות ילדותי זה היה כינויו של הבית) התמלא מילונים, לקסיקונים, מעט ספרי שירה, וכל מיני ספרים שאין למצוא ב"סתם" ספריה.  בשנים האחרונות התרופפה קצת המשמעת בעניין הזה אצלה; זה לא שהיא חדלה לשאול ספרים בספריה הקיבוצית, אלא שעכשיו, אם יש איזה ספר שהיא ממש רוצה לקרוא, ובספריה יש רשימת המתנה, היא בודקת אולי אצלי יש (בדרך כלל יש), כדי שלא תצטרך להמתין כל כך הרבה זמן. אני ככל הנראה לא הפנמתי לגמרי את העקרון הלזה, ועל-כן מדפי ספרייתי כורעים כמעט תחת העומס, ולא אחת אני נאלצת לדללם מעט ולהעביר ספרים "החוצה".

את העקרון של "ספרי קריאה לא קונים, יש ספריה" אימצתי באופן אחר: יש ספרים שמותר ואפילו רצוי להחזיקם בספריה, לקריאה חוזרת, באחד הימים, אולי, הלוואי; בינתיים אני שומרת עליהם.

יש ספרים נפלאים, אגב, שרצוי לקראם שוב ושוב, אלא שאחרי פעם או פעמיים שקראתים הגעתי למסקנה שככל הנראה, למרות שהם ממש, אבל ממש מצוינים, לא אשוב אליהם, ואף ספרים אלה מוצאים עצמם בבתים אחרים.

להמשיך לקרוא

Share