ארכיון חודשי: ספטמבר 2014

אגדת בּרוּנו ואדֵלה – אמיר גוטפרוינד

אגדת ברונו ואדלהכאוהדת "שרופה" (ככה זה נקרא בספורט, עניין שאני לא ממש עוסקת בו) של אמיר גוטפרוינד, אני מקפידה להצטייד בכל ספר שלו שיוצא לאור, ובהתחשב בעובדה שהתחלתי איתו קצת מאוחר, סדר הקריאה לא היה בתחילה כרונולוגי; היום זה כבר לא יקרה. ספר חדש מונח על "מדף הספרים הממתינים להיקרא" ומייד עם סיומו של הספר שנמצא בקריאה, מקודם "החדש של גוטפרוינד" ונקרא מיידית.

כך קרה גם הפעם, עם "אגדת ברונו ואדלה", ושוב פעל הקסם הגוטפרוינדי – הסיפור ובעיקר השפה שמשכו ולא הרפו אפילו לא לרגע (ורק החיים הפריעו ועצרו מדי פעם את הקריאה, עד שניתן היה לחזור).

בניגוד לכתוב על הכריכה האחורית – זהו דווקא כן ספר מתח; יש בו גוויות המתגלות במקומות שונים, מיתות משונות עברו עליהן, יש בו קצין משטרה עייף המבקש רק לשוב לביתו אחרי הפתרון, יש בו רוצחים משונים ומוזרים, ויש בו סייענים בפענוח התעלומה. והכי הרבה יש בו, בספר הזה, שיר הלל לברונו שולץ ול"חנויות קינמון" שלו (שלא קראתי, ועתה נראה שיהיה עלי לתור ולחפשו בחנויות הספרים, משומשים ככל הנראה, ולצרפו לספרייתי).

להמשיך לקרוא

Share

מקהלה הונגרית – יגאל שוורץ

מקהלה הונגריתלפני עשרים שנה לערך פרסמה רות אלמוג את סיפורה "גמדים על הפיז'מה", סיפור המבוסס על סיפור ילדותו ונעוריו של יגאל שוורץ כפי שנמסר לה על ידו בשיחות ביניהם. מקץ עשרים שנה כתב שוורץ את הספר הזה שהוא כולו פולמוס עם סיפורה של אלמוג, ביקורת ספרותית, ובעיקר ביקורת מצד העובדות – הסיפור "האמיתי" כפי שנחווה על ידו של שוורץ – גיורא בסיפורה של אלמוג, ומתוך אלה – סיפורה של אלמוג מזה, וביקורתו של שוורץ מזה – נפרש סיפור מהפך קרביים, אכזרי לעתים, עם מעט חמלה לעתים, ובעיקר מרתק – סיפורה של משפחה אחת דרך עיניו של "הדור השני".

שורדי השואה תוארו, לרוב, בספרות, ככאלה שבאומץ רב החרישו זעקותיהם, כדי שיוכלו לגדל כאן דור חדש נטול תסביכי גולה, ללא משקעים, לא נרדף, ורק בלילה, לפעמים, היו זועקים חרישית את זעקתם. או שהיו מוזרים קצת, כי באו משם, אבל באופן עקרוני גוננו על ילדיהם, מפני ה"שם" והאחר, ועטפו אותם באהבה.

ואז באה לאה איני, ובספרה "ורד הלבנון" הרימה את המסך וגילתה שיש גם שורדי שואה שהם הורים מתעללים, אכזרים, בדרכים כאלה ואחרות. והיתה גם אסתי ג. חיים ב"אנשי פינות" , ועתה שוורץ. אמנם הסיפור "גמדים על הפיז'מה" התפרסם כבר לפני כעשרים שנה, כאמור, אך דומה כי "מקהלה הונגרית" מהדהד אותו בקול רם וברור, ממרחק של זמן.

להמשיך לקרוא

Share

הגולם והג'יני – הלן וֵקֶר

hagolem_vehaginiעל כריכת הספר כתוב: "..כמה בני מזל הם אלה שטרם קראו אותו." (ציטוט מן ה- Boston Globe). אני מבקשת לצנן מעט את ההתלהבות המשתמעת מכזו המלצה. הספר מעניין ומרתק, אמנם, אבל לא כזה שאי אפשר לוותר עליו.

ומשנאמרו הדברים הללו –  לספר עצמו.

הגולם נוצרה בעולם הישן, במזרח אירופה, ונועדה להיות אשתו של רוטפלד, יהודי שאיבד את כמעט את כל הירושה שהותירו לו הוריו וביקש להגר לעולם החדש, בסופה של המאה ה- 19, לניו יורק, כדי ליצור לו שם חיים חדשים. הגולם נוצרה מן האדמה, על ידי חכם יהודי בעל כוחות אפלים, שחי בבדידות מזהרת, ויועדה להיות בבעלותו המלאה של אדונה, וגם, לפי דרישתו, להיות אשת שיחה מעניינת וחברה מספקת לו. הגולם נועדה להשלח בארגז במחלקת המטען של האונייה, ורוטפלד צריך היה להעירה בלחש שניתן לו עם הגיעם לניו יורק. אלא שרוטפלד לא התאפק, ועוד באונייה העיר את הגולם, ותיכף אחר כך התפגר לו מדלקת בתוספתן שהתפוצץ משום שפנה לטיפול מאוחר מדי, והגולם הגיעה לניו-יורק בגפה.

להמשיך לקרוא

Share