ארכיון חודשי: ינואר 2016

לבד בתאטרון המוות – טֶרי הֵייז

לבד בתיאטרון המוותאת הספר הזה קבלתי בהשאלה ולקריאה מקולגה לעבודה, חובב ספרי מתח, שהתלונן על כך שכמעט תמיד הגיבורים בספרים הללו הם אנשים בודדים, שהיתה להם פעם משפחה, או שאף פעם לא היתה, וזה קורע את לבו. והנה, ממש בתחילת הספר הזה ישנו הסבר ברור למה תמיד, או כמעט תמיד, הסוכנים החשאיים והבלשים הפרטיים או המשטרתיים, הם אנשים בודדים:

"..הייתי מועמד מושלם לעולם החשאי. הייתי פיקח, הייתי זאב בודד, והייתי הרוס עמוק בתוך הנשמה שלי.

אבא שלי הסתלק עוד לפני שנולדתי.. כמה שנים אחר כך אמא שלי נרצחה…

..

ילדים בלי הורים לומדים לשרוד, הם לומדים בשלב מוקדם להסוות את מה שהם מרגישים אם הכאב בלתי נסבל, הם לומדים לחפור קבר בראש שלהם ולהסתתר בתוכו. ..

כשישבתי בחדר ההוא.. הבנתי שאימוץ זהות אחרת והסוואה תמידית של מי שאתה ומה שאתה מרגיש, הם הכשרה אידאלית לעלם החשאי." (עמ' 32)

הנה כי כן, גם גיבור הספר הזה, כמו גיבוריה הרבים של הסוגה, איש בודד, שאין לו משפחה ואין לו מחוייבויות, ויכול להקדיש את כל כולו למאבק ב"רעים".

והרעים הפעם רעים מאד! בעצם – שני גיבורים לספר הזה: המספר, סוכן חשאי בארגון עלום שם באמריקה, המחליף שמות וזהויות (ועל כן אין שום טעם לקרוא לו בשם כלשהו), מוכשר כשד, בעל יכולות כמעט על-אנושיות, אינטואיציה מבריקה, השכלה מצוינת. בעצם הוא סוג של "בדימוס" כי הארגון בו שרת נסגר, והוא מבלה את ימיו בנסיון לחיות חיים שגרתיים כאלה או אחרים, ואיזשהו אירוע מחזיר אותו לעבודה.

להמשיך לקרוא

Share

אוריאן – שירה פנקס

ORIAN_B(2)גילוי נאות: את שירה פנקס פגשתי בקיץ האחרון בעצרת אחת, בעניין שמאד חשוב לשתינו, והתחלנו לדבר, כמו שנשים שיש להן נושא חשוב משותף מתחילות לדבר – תחילה בעניין שלשמו התכנסנו, ואחר כך, כדרכן של נשים שזה עתה נפגשו סיפרנו אשה לרעותה מעט על תחומי העניין בחיינו; אני סיפרתי על מוזיקה וספרים, והיא סיפרה כי כתבה ספר וביקשה לשלוח לי אותו.

הסברתי לה שיש לי ערימה של ספרים הממתינים להיקרא, אבל היא לא וויתרה (ובצדק, את זה אני יכולה לומר עתה), ואמרה שאין זה משנה מתי אקרא; היא רק מבקשת לשלוח לי אותו.

הספר הגיע. והונח על "מדף הספרים הממתינים להיקרא", ונקראו מאז כך וכך ספרים.

ואז הגיע מסרון מאחות של חברה טובה אחת, שהפציר בי להזדרז ולקרוא את הספר הזה.

אז החלטתי שלמה לא? ספר קצר, הוצאה מכובדת, אשה צעירה ונחמדה, המלצה ממישהי שאמנם איני מכירה ממש, אבל יש קשר חשוב בינינו.

והספר לא ממש ארוך – אז יסתיים במהרה.

או כך לפחות חשבתי.

אז זהו, שלא! זהו ספר שצריך לקרוא בו כל מלה, ולעתים לחזור פסקה או שתיים אחורה, ולהרהר בכל משפט שני או שלישי.. עניינים הלוקחים את הזמן שלהם.

ו להמשיך לקרוא

Share

חיי שניים – ויקראם סת

חיי שניים"מאחורי כל דלת בכל רחוב רגיל, בכל בקתה בכל כפר רגיל בכוכב הלכת הזה, הבינוני בגודלו, המסתובב סביב מאור זניח בחשיבותו, מסתתרים אוצרות כאלה..

ובכל זאת ההתבוננות מבעד לזכוכית, עמומה ככל שתהיה.. זה היה המניע שמאחורי המאמץ הזה; וזה כל מה שקיוויתי שהוא יניב. אפשר ששני האנשים האלה שאהבתי ושאהבו אותי לא היו חפצים.. . לחייהם היתה חשיבות מכרעת בעיני, הם עדיין מנחים אותי; אני רוצה להתוות אותם נאמנה." (עמ' 444)

אל ויקראם סת התוודעתי, אי אז בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, עת פורסמה המלצה נלהבת במוסף הספרים של "הארץ" (לצערי, לא מצאתי קישור), נדמה לי שכתבה מיכאל הנדלזלץ, לספר – "שידוך הולם". ספר – בעצם שני כרכים עבי כרס – המספרים את סיפורה של צעירה הודית התרה אחר חתן ראוי, ועל הדרך נפרשו לעיני הקוראת (אני) נופיה של הודו ושגרת חייהם של אנשים ממעמד בינוני גבוה.

ספר כה מרתק שקראתיו, על כמעט 1600 עמודיו פעמיים.

להמשיך לקרוא

Share