שנת הגנן – קארל צ'אפק

שנת הגנן "גנן לא נולד מייחור, מזרע, מבצל או מפקעת, כפי שנדמה, אלא נוצר מניסיון, מהסביבה ומתנאי הטבע. כל עוד הייתי ילד קטן, היה לי יחס מרדני ואף זדוני לגינת אבי, מפני שנאסר עלי לדרוך על הערוגות ולקטוף פרי לא בשל. כך גם נאסר על אדם הראשון לדרוך על הערוגות בגן עדן ולקטוף פירות מעץ הדעת מפני שעדיין לא היו בשלים. אלא שאדם הראשון – בדיוק כמונו, הילדים – קטף פרי בוסר ולכן גורש מגן העדן. מאז פרי הדעת תמיד היה ויהיה בוסר." (עמ' 10)

 הספר הזה, בעצם – לא ממש ספר, וגם לא נובלה, יותר "קונטרס", הוא ספר קטן וחכם מפרי עטו של סופר ועיתונאי חכם עד מאד, ובו – בספר הזה הרהורים על האדם ועל טבע האדם, והכל דרך פריזמה של גינון וצמחיה.

 הספר הזה, המלווה טיפוח גינה החל מתחילת השנה ועד סופה, כולל פרקי ביניים הנוגעים למועדים מסויימים או לאנשים מסויימים, או לתקופות מסויימות, למזג האוויר למשל:

"משהו מוזר קורה למזג האוויר. לעולם אינו כפי שהיה צריך להיות, תמיד מפריז לכאן או לכאן. מידות החום לעולם אינן תואמות את הנורמה של מאת השנים האחרונות. או שהן חמש מעלות מתחתיה או חמש מעלות מעליה. כמות הממטרים, או שהיא עשרה מילימטרים מעל הממוצע או עשרים מילימטר מתחתיו. אם לא יבש מדי, ודאי רטוב מדי." (עמ' 13)

 הגנן, תמיד יש בו איזו אי-שביעות רצון מובנית, תמיד הוא רוצה להשיג צמחים שאין לו, וראה בקטלוג, או אצל השכן, ויש לו גם הרהורים אחרים, כמו:

"אדם צריך לעסוק בעבודות שמסבות לו הנאה או שהוא בקיא בהן או כדי להתקיים. אבל לתפור נעליים מתוך עיקרון, לעבוד מתוך עיקרון או מוסר, פירושו של דבר לעשות עבודה שלא שווה הרבה." (עמ' 49)

 וכשתמה השנה, ותיכף תחל חדשה, כמובן, מתפנה הגנן להתבונן אחורה על השנה שחלפה, על כל שהספיק לעשות, ואז הוא מגלה פתאום כי:

"הנה, עכשיו כבר הכול גמור. עד עתה עידר הגנן, חפר ותחח, הפך, זיבל וסייד, החדיר לאדמה רקבובית, אפר ופיח, טמן בה בצלים והוציא לחורף פקעות, ריסס והשקה, קצץ דשא, ניכש, כיסה פרחים בענפי עצי מחט או הידק אדמה לצוואריהם. את כל זה עשה מפברואר עד דצמבר, אך רק עכשיו, כאשר הגינה התכסתה בשלג, הוא נזכר במה ששכח מפאת קוצר הזמן: להביט בה." (עמ' 120)

לא מרוצה תמיד !

 הספר הזה מלא וגדוש בפנינים מפנינים שונות, ומפאת קוצרו אפשר לקראו ביום אחד, או להקדיש פרק ליום, וכך להרחיב את ההנאה ממנו.

תרגומה המצויין של רות בונדי, שאף הרחיבה והוסיפה אחרית דבר והערות, אך מגביר את ההנאה.

מומלץ ביותר

שנת הגנן – קארל צ'אפק. תרגום: רות בונדי. הוצאת בבל. (134 עמודים)

ועוד דבר – הספר כולו מאויר על ידי אחיו של צ'אפק – יוסף צ'אפק, וההנאה אך מתעצמת

 

(פורסם ב– 22 ביוני, 2011 בפורום הספרים של YNET)

 

(Zahradnikuv rok – Karel Capek)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *