המיטה שאתה מציע בעצמך – אילת שמיר

המיטה_שאתה_מציעסוד. סוד גדול ואפל ואיום ונורא שורה על הספר הזה; הסוד הזה לא מתגלה תיכף ומיד. גם עובדת קיומו לא מתגלה תיכף ומיד. רק טיפין-טיפין הולך ונגלה לקורא/ת כי יש סוד. רק טיפין-טיפין מופיעה המועקה והיא הולכת ומכבידה מפרק לפרק, בלתי נראית בתחילה, בלתי מורגשת. וכשהיא מורגשת, כבר מאוחר מדי, הספר כבר לופת את הקורא/ת ואינו מניח להניחו מן היד.

 שני סיפורים נגללים כאן במקביל, בזמנים שונים: זמן הווה – סיפורו של איתן רוסו החי בקצה המושבה ומגדל סוסים. מתכנן חווה טיפולית שאליה יגיעו נכים (שאף פעם לא חסרים בארץ הזאת) לטיפול באמצעות בעלי חיים. יש לו בת זוג שחיה עמו, כבר שנתיים. יש לו ילדה שחיה עם אמה בתל אביב. יש לו שני פועלים ערביים, אחים, העוזרים לו לטפל בסוסים ובבית. וכל זמן ההווה הזה – ערב ראש השנה, שנת 1991, בוקר, צהריים, ערב.

 ויש זמן עבר – ימי הוריו של איתן רוסו (וגידי אחיו, שהיגר כבר מזמן לאוסטרליה). בצלאל רוסו שרצה להיות איכר, ונטע מטע אבוקדו בקצה המושבה בשטח שקנה מאיכר אחר:

"עצים אין בהם רשעות; עצים לא משקרים, עצים לא גונבים ממך את הקלף האחרון ומחייכים אליך חיוך מזויף בניבים צהובים מהזנחה ומניקוטין. אפשרויות בלתי מוגבלות הוא ראה בטבע הזה, בצלאל רוסו, מסעירות לא פחות מאלו שצופן בחובו גוף של אישה." (עמ' 44)

 ואמו של איתן רוסו, אהובה, שהיא בעיני הדמות המרתקת ביותר בספר הזה. אשה שהיא האם-טיפוס של המהגרת לארץ בשנות השלושים-ארבעים של המאה הקודמת, נערה בת שבע עשרה (רק) המהגרת לבדה ומשאירה מאחוריה את משפחתה, לתמיד כפי שיתברר במהרה, כמו רבות ורבים אחרות ואחרים. שמצטרפת לקבוצה ועוזבת לאחר זמן משום שהשיתוף אינו מתאים לה. מעבר להיותה דמות כמעט מייצגת היא גם הדמות הנוגעת ללב (וקורעת אותו) מכולם. יותר מבניה, יותר מאישה, יותר מן האחים הערביים העובדים אצל בנה, יותר מבת הזוג של בנה, החיה בביתה.. אשה שהחיים לקחו אותה למקומות אחרים לגמרי מאלה שתכננה לעצמה, והחיים האלה שנכונו לה, כלל לא היו קלים, או נעימים באיזשהו אופן. שורדת תמידית, כזו שצריכה בכל זמן למצוא דרכים לגבור על הקשיים והפחד, על הצורך להשאר ולהאחז במה שיש – כי זה מה שיש.

 "הזמן יכול להיות דבר לא רע, אם את יודעת לתמרן אותו, לעשות בו שימוש נכון, אבל בגיל עשרים, איך תדע אישה שבורת לב משהו על זמן ועל נשימה עמוקה ועל מרחק נכון?" (עמ' 197)

 "המחשבה מדהירה את הפחד; אם את מפסיקה לחשוב יותר מדי, את לומדת להניח לעצמך. והיכולת הזאת היא נכס, נכס לכל החיים. וזה היה השיעור השני, המכאיב והחשוב ביותר שלמדה." (עמ' 199 – 200)

 "נישואין הם דבר שביר. ומה החזיק אותם בעצם? טקסים יומיים, כמה הרגלים קדושים שלו, שלה, זיכרונות הלהט הראשוני, חרדת בדידות, הכוח לשאת בפיכחון מוחלט את זולתך." (עמ' 209)

 "אבל יותר משאיים עליה הפחד מפני המציץ שמסתובב בחצרות, איימה עליה הבדידות. כמו גידול ממאיר היתה הבדידות, גידול שאיים לשאוב ולאכֵּל לתוכו את כל שאר החושים; כאילו הדפו אותה מסיפון אונייה והיא צוללת מטה-מטה במין לאות איברים נוראה, חותכת את הים עד לקרקעית." (עמ' 259)

 ישנה בת הזוג של איתן – אלונה – מי שבאה כאדריכלית לתכנן את החווה הטיפולית, ונשארה כבת זוג. "עירניקית" היינו קוראים פעם לשכאלה, אלה שהאספלט הרותח של הקיץ יחד עם הבל הלחות זורמים בעורקיהן, מתערבבים עם הקפה בבתי הקפה, והחנויות. אלה שקצב החיים שלהם ושלהן כל כך שונה מזה של הכפר, שליבן פועם במהירות כפולה כמעט. והיא מנסה, באמת שמנסה לעבור אל השלווה הכפרית.. והצל האפל, זה שאינו שייך דווקא לכפר, אבל בהחלט שייך לבן זוגה, הצל הזה הולך ומכסה. יחד עם ה"שלווה" הזו, שיכולה בהחלט להכביד בסופו של דבר על מי שאינו מורגל בה.

 ישנם גם שני האחים הערבים – מג'ד ובאסיל. אביהם עבד אצל אהובה רוסו וסייע לה בגידול המטע. הם עובדים אצל איתן רוסו בטיפול בסוסים ובבית ובכל מה שרק צריך. ערבים ישראלים, בני הדור החדש, זה שהמשטר הצבאי של פעם אינו עבורם אלא פיסת היסטוריה, ואף על פי כן, השוני, הזרות, ניכרים בהם כל הזמן.

 "כשתינוק ערבי נולד בארץ הזאת ישר זורקים עליו כמה רשתות: המשפחה זורקת עליו רשת, הכפר זורק עליו רשת, המדינה זורקת עליו רשת, השב"כ זורק עליו רשת, העיקר שחס וחלילה לא ינסה להתעופף." (עמ' 296)

 ספר המכיל עולם שלם בתוכו, עולם שאין לו צורך, לעתים בעולם שמחוץ לו, בחיים "הרגילים". אנשים שחייהם מרתקים, עם כל היותם כל-אדם, כמעט.

בשפה נפלאה גוללת אילת שמיר את סיפורם של האנשים הללו, חייהם, מכאובם והסוד המעיק עליהם ועל הקורא/ת, מועקה ההולכת ומתגברת ויחד עם זאת מרתקת עד כי לא ניתן כמעט להניח את הספר מן היד.

מומלץ ביותר.

 המיטה שאתה מציע בעצמך – אילת שמיר. הוצאת עם עובד (440 עמודים)

 ותודה ללאוה"ש שהמליץ

(פורסם ב – 3 באוגוסט, 2013 בפורום הספרים של YNET)

פורום הספרים של YNET ארח את אילת שמיר לדיון בספרה ביום 20.9.2013

אלה יווניה קוראת ספרים