באבא סֶגי וחייהן הסודיים של נשותיו – לולה שונֵיִין

באבא סגי

לצד מדף ספרי הודו הולך ומתרחב מדף ספרי אפריקה שלי; אם פעם היו שם רק ספרי צ'ינוא אצ'בה והספרים בסדרת "סוכנות הבלשיות", אחר כך נוספו  צ'ימננה נגוזי אדיצ'ה ודייב אגרס (בספרו "מהו המה")  וצ'יקה אוניגווה, ועכשיו – הצטרפה לולה שוניין, וכלל לא ברור לי למה המתין הספר הזה זמן כה רב על "מדף הספרים הממתינים לקריאה", ומדוע הססתי כה לפני שהתרציתי בסופו של דבר, ולקחתיו לידי.

 ארבע נשים לו לבאבא סגי, ניגרי עשיר ושמן, בעל בית היוצא מדי יום לעיסוקיו וכשהוא חוזר לביתו עומד כל הבית עליו לשרתו. ארבע נשים, הצעירה בהן – בּולַנְלֶה הצטרפה זה עתה, ומיד התעוררו נגדה כל שלושת הנשים הקודמות, שמעתה יהיו להן פחות לילות עם באבא סגי, ואולי הוא יאהב אותה יותר, ממש כמו שהיה כשהגיעה פֶמי, האשה השלישית, שהיא יפה יותר מכולן. בולנלה גם משכילה, יודעת קרוא וכתוב, ואף למדה באוניברסיטה, ובכך מאיימת עוד יותר על שלושת הנשים.

 האשה הראשונה – סֶגי – היא גברת הבית. היא המוציאה והמביאה, האחראית על חלוקת האספקה לכל הנשים, על מטלות הבית – מטרונית.

 וישנה טופֶה – האשה השניה – הבורה מכולן, העצורה מכולן, המכוערת מכולן.

 שלושת הראשונות אמהות לילדים – שבעה ילדים בסך הכל יש לו לבאבא סגי, וכולם אוהבים אותו ומכבדים אותו.

 ואז באה בולנלה, וכלל לא ברור לאיש, כולל הוריה, מדוע בחרה להיות אשתו הרביעית של באבא סגי, במקום למצוא לה בעל עשיר ומשכיל כיאות להשכלתה.

שלושת הנשים האחרות מתאחדות נגדה, מי מרצון ומי נגררת אחרי האחרות, משום שיש בבואה איום על מעמדן, כך לפחות נדמה להן.

 באבא סגי עיוור למלחמות הרוחשות מתחת לפני השטח, ואין הוא יודע כלל כי בואה של האשה הרביעית מאיים על השלווה ועל הסדר הקיים בביתו: "… ככה זה אצל גברים. הם חושבים שהם יושבים במרכז והעולם מסתובב סביבם." (עמ' 77).

 אט אט, בקולותיהן השונים, נפרשים סיפוריהן של הנשים, כל אחת ורקעה, כל אחת והסיבה בגללה הגיעה לביתו של סגי. סיפורים מורכבים, נוגעים ללב, עצובים.

 דרך עיניהן נשקפת ניגריה שיש בה ניגודים ופערים עצומים בין מודרנה לנחשלות, בין עושר לעוני, בין נשים לגברים. ניגריה שחלק מן הנשים בה אינן יודעות כלל קרוא וכתוב, ומצד שני יש להן בעלות על חייהן, הן הקובעות האם להשאר עם האיש הזה, או ללכת משם. ארץ שיש בה רפואה מודרנית ומפותחת, רק שצריך לחכות בתורים ארוכים כדי להתקבל אצל הרופא. תרבות פטריארכלית למדי, עם ניצנים של פמיניזם (גם אם אינו נקרא כך) – ועל הכל, ריחות ומראות וקולות המועברים דרך המלים הכתובות אל הקורא/ת.

ספר מרתק, מרהיב, פוקח עיניים – מומלץ.

באבא סֶגי וחייהן הסודיים של נשותיו – לולה שונֵיִין. תרגום (משובח): עידית שורר. הוצאת מטר. (237 עמודים)

 ותודה לגלי ולערה 24/7 על המלצותיהן. אלמלא אלה, ככל הנראה הייתי "מדלגת" גם על הספר הזה.

(פורסם ב – 24 בספטמבר, 2013 בפורום הספרים של YNET)

(The Secret Lives of Baba Segi's Wives – Lola Shoneyin)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *