13 סיבות – ג'יי אשר

13 סיבות"אחרי כל הדברים שדיברתי עליהם בקלטות האלה, אחרי כל מה שקרה, חשבתי על התאבדות. רוב הפעמים זאת היתה רק מחשבה חולפת.

הלוואי שהייתי מתה." (עמ' 221)

 צודקת. האנה בייקר. צודקת. גיל העשרה עמוס הורמונים ומצבי רוח, והרהורי מוות הם חלק בלתי נפרד כמעט. והאנה בייקר היתה בת עשרה כזאת. רק שאצלה זה לא נגמר בהרהורים. האנה בייקר באמת התאבדה.

ולפני שהתאבדה השאירה לחבריה המבולבלים, בני עשרה כמותה, שפתאום נחתה עליהם גם התאבדות של נערה בת גילם, שורת קלטות (כן! קלטות. כה לא מודרני מצידה, בעידן ה- MP, הטלפונים הניידים החכמים וכו' להשאיר קלטות). שבע קלטות ממוענות ל- 13 אנשים. כל אחד בקבלו את הקלטות יאזין לכולן ויעביר את החבילה לבא/ה בתור.

האנה בייקר סיפרה ל- 13 אנשים מהו חלקם במותה, בהתאבדותה.

 ישנם אלה ש"רק" הפיצו שמועות, כשהגיעה, חדשה לבית הספר, מעיר אחרת, כשכל החברויות כבר מגובשות, והיא צריכה למצוא לה מקום ביניהן. ותמיד יימצא מי שיספר עליך סיפורים, נכונים או לא, ותמיד יהיה מי שיבקש לבדוק את נכונותם. ואיך בודקים? יש הבודקים במישוש.

 "יש לי טיפ בשבילכם. אם אתם נוגעים בבחורה, אפילו כבדיחה, והיא דוחפת אתכם מעליה, תעזבו… אותה… בשקט. אל תיגעו בה, בשום מקום! פשוט תפסיקו. המגע שלכם רק מחליא אותה." (עמ' 51)

 ויש החברות ה"טובות" אלה שיתחברו אליך משום שיש בך איזושהי תועלת לרגע או לשבוע או לחודש, ואחר כך  "יזרקו" אותך, כי התועלת הזו, לדעתן תמה. ואת נשארת תוהה וכואבת מה עשית? (לא עשית דבר, אבל זה לא ימנע את תחושת הכאב וההשפלה).

 יש את החבר'ה הכי קוּליים; אצלנו קוראים להם "בני טובים". הם חברים הכי טובים אחד של השני. הם מסתובבים בחבורות, תמיד, או לפחות בזוגות. הבנות הכי "שוות" רוצות להיות חברות שלהם.  ואם אחד מאותם קוליים עושה מעשה שלא יעשה, למשל אונס נערה חסרת הכרה (או מגיש אותה מתנה לחברו ליום ההולדת, אבל זה מהחיים באמת, ובארץ אחרת בכלל, אצלנו), איך יכול החבר הטוב שיודע להתכחש לחברו הטוב?

 "אז מה אתה חושב עליו עכשיו, ג'סטין? אתה שונא אותו? החבר שלך שאנס אותה, הוא עדיין חבר שלך?

כן, אבל למה?

זאת כנראה הכחשה. זה פשוט חייב להיות. בטח, תמיד היה לו מזג חם. בטח, הוא מחליף בנות כמו גרביים. אבל הוא תמיד חבר טוב. וככל שאתה מסתובב איתו יותר, ככה הוא נראה לך יותר כמו אותו בחור מקודם, נכון? ואם הוא מתנהג באותה צורה, לא יכול להיות שהוא עשה משהו רע. כך שגם אתה לא עשית שום דבר רע." (עמ' 200 – 201)

ישנו הבחור ש"יבריז" לך, דווקא במקום פומבי, כדי להגביר את ההשפלה.

ויש אלה שירצו לעזור, אבל לא ירצו מספיק; אולי יפחדו מהשם שיצא לך; הרי הופצו שמועות, אולי יהיו עסוקים מדי בענייניהם, או שסתם הצטברחו בעצמם, ולא שעו אליך בדיוק ברגע שהיית צריכה.

 "להרבה מכם היה אכפת, פשוט לא מספיק. וזה… זה מה שהייתי צריכה לברר." (עמ' 243)

והכל, כמעט, נראה כמו – נו, אז מה? מה כבר קרה? אז סיפרו עליך סיפורים, מה את לא יודעת מה את באמת שווה? (לא ממש, זה גיל כזה שבודקים).

אז מישהו נגע בך, מה את עושה מזה כזה עניין? מה, גם בי נגעו וגם בה וגם בה.. ואף אחת לא מתאבדת מזה.

וההוא ש"הבריז"? את לא הראשונה ולא האחרונה, והוא בכלל לא שווה שתקדישי לו מחשבה (כן. את לא ממש מקדישה לו מחשבה, כי את עסוקה בעצמך, בשאלה מי ראה שישבת שם וחיכית, וחיכית וחיכית); נו, בגלל זה מתאבדים?

אז זהו, שבגיל העשרה הכל נראה הרה-גורל, וכל דבר ועניין מקבל משמעות וכובד (כאלה, שכשנגיע לבגרות, אולי, פעם, נתייחס אליהם בחיוך, וננוד בראשנו לעצמנו הצעירים שעניינים שכאלה חסרי משמעות עיצבו את ימינו ולילותינו. אבל בגיל חמש עשרה אין דברים חסרי משמעות!)

 ויש נערות ונערים רגישים יותר, שנפשם נפצעת יותר, ויש מי שאינם מסוגלים לשאת יותר. וגם הנותרים, אלה שנשארים לחיות אחרי, גם הם יכולים להיות בסיטואציות דומות, שבהן החיים כבדים עליהם מדי.

 הספר הזה אינו יצירת מופת, לא קאנון, לא כתיבה גבוהה וחשובה.

אבל הוא ספר חשוב ביותר להציגו בפני בני נוער בכל מקום ובכל זמן. שידעו. שירגישו. שיבינו.

שידעו שמילות אגב מרושעות פוגעות לא פחות ממלים מכוונות. ששמועות ותמונות ומגע בלתי מוזמן הרסניים.

שסרטונים המופצים בפייסבוק, ביו-טיוב, בווטסאפ, או תמונות המופצות אף הן, יכולים להיות הרי גורל.

שידעו ש"מה כבר קרה" אינה שאלה לגיטימית במקום שמישהו/מישהי חש/ה עצמו/ה נפגעת.

 וידעו ההורים וידעו המורים, אלה ששכחו מהו גיל העשרה, או סתם הדחיקו, שיש בינינו נערות ונערים המסתירות ומסתירים את פחדיהם, תעובם, פגיעותם.

 מומלץ לכל אותם אנשים ונשים צעירים, ולמורי דרכם.

 13 סיבות – ג'יי אשר. תרגום: יעל אכמון. הוצאת כנרת. (250 עמודים)

 (Thirteen Reasons Why – Jay Asher)

Share

3 תגובות בנושא “13 סיבות – ג'יי אשר

  1. Jeff Asher

    Regarding 13 reasons. The author Jay Asher is my son. He never got a copy from the publisher of this book.
    Loved your review of the book. When did it originally come out in your country? How could I possibly purchase 2 copies of this book? I live in California, USA.

    Jeff Asher

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *