על כריכת הספר כתוב: "..כמה בני מזל הם אלה שטרם קראו אותו." (ציטוט מן ה- Boston Globe). אני מבקשת לצנן מעט את ההתלהבות המשתמעת מכזו המלצה. הספר מעניין ומרתק, אמנם, אבל לא כזה שאי אפשר לוותר עליו.

ומשנאמרו הדברים הללו –  לספר עצמו.

הגולם נוצרה בעולם הישן, במזרח אירופה, ונועדה להיות אשתו של רוטפלד, יהודי שאיבד את כמעט את כל הירושה שהותירו לו הוריו וביקש להגר לעולם החדש, בסופה של המאה ה- 19, לניו יורק, כדי ליצור לו שם חיים חדשים. הגולם נוצרה מן האדמה, על ידי חכם יהודי בעל כוחות אפלים, שחי בבדידות מזהרת, ויועדה להיות בבעלותו המלאה של אדונה, וגם, לפי דרישתו, להיות אשת שיחה מעניינת וחברה מספקת לו. הגולם נועדה להשלח בארגז במחלקת המטען של האונייה, ורוטפלד צריך היה להעירה בלחש שניתן לו עם הגיעם לניו יורק. אלא שרוטפלד לא התאפק, ועוד באונייה העיר את הגולם, ותיכף אחר כך התפגר לו מדלקת בתוספתן שהתפוצץ משום שפנה לטיפול מאוחר מדי, והגולם הגיעה לניו-יורק בגפה.

כמו תינוק שזה עתה נולד, מבחינת הידע לפחות, היתה הגולם, וגם – ככל גולם, בעלת יכולת לקרוא מחשבותיהם של אנשים, בכל השפות, ומשום כך גם לענות בשפתם, בעלת כח רב, וכזאת שיש לה טבע הדומה לחית טרף, משפעם אחת השתמשה בכוחה כדי להרוג, יכולה לצאת מכלל שליטה, ולהפוך את ההרג לתחביבה. הגולם, ככל גולם, אמורה היתה להגן על אדונה בכל מחיר, אלא שאדונה, כאמור, לא טרח להגיע עימה לניו יורק, וכך, אשה מגודלת שנוצרה מאדמה, ומחשבותיהם של אחרים מטריפות עליה את דעתה, בעלת ידע והכרת העולם כשל תינוק שזה עתה נולד, ובעלת כח פיזי רב מאד, הגיעה הגולם לניו-יורק.

הג'יני ככל הג'ינים, מוצאו מן האוריינט – ממדבריות סוריה.

"לג'ינים היתה יכולת להתחזות או להיות בלתי-נראים, והדבר עורר פחד עמוק בלבם של האנשים. בארות, מערות ומעברים צרים בין סלעים גבוהים נחשבו למשכנות הג'ינים, והכניסה אליהם נחשבה הרת אסון. נשות הבדואים הצמידו לבגדי התינוקות קמעות מחרוזי ברזל כדי להרחיק את הג'ינים שינסו להשתלט על נשמותיהם או לחטוף אותם ולהשאיר במקומם יצור אחר. מסַפרי הסיפורים נהגו לספר שםעם היו מכשפים, אנשים בעלי ידע עצום ומסוכן, שלמדו לשלוט בג'ינים, ללכוד אותם בתוך מנורות או קנקנים ולשעבד אותם. המכשפים האלה, כך סיפרו, עברו מן העולם מזמן, ומכוחותיהם נותר רק צל חיוור." (עמ' 30)

הג'יני הופיע יום אחד, בפחחיה, שבעליה נתבקש לתקן כד נחושת שעיטוריו נפגמו עם השנים, ירושתה של שכנתו בשכונת סוריה הקטנה, שהביאה עמה את הכד מסוריה, מאמה. בעת שהחל לעבד את הכד, הופיע לפתע הג'יני מתוכו, בדמות אדם, דמות שכפי שמסתבר לקורא/ת נכפתה עליו לפני שנים רבות, ואין הוא יכול לחזור לצורת הג'יני, משום שהוא משועבד בדרך מסוימת וחלק מכוחותיו אבדו.

הגולם והג'יני, שניהם הופיעו בניו יורק בתחילת המאה ה- 20, שניהם ממקומות אחרים, שניהם בעלי כוחות מיוחדים, שניהם אינם זקוקים לשינה, שניהם רק נראים כבני אדם (גבוהים ותמירים ויפים). שניהם – הוא ערבי (נוצרי) היא יהודיה, נפגשו בכרך הגדול, מקום חלומותיהם של אנשי העולם הישן.

ועל קורותיהם שם, על הקשיים בהסתגלות לעולמם של בני האדם – "בני אדם לא צריכים שום סיבה כדי לחולל מהומות, הם צריכים רק תירוץ!" (עמ' 190). על מפגשיהם עם הטוב והרע, עם האפל והקודר, החמלה והתקווה וכל שאר התכונות האנושיות, מספר הספר הזה. בשפה קולחת ובסיפור מעורר עניין. כך עד לסופו של הספר, שמשום מה התעקשה הכותבת לסיימו בסוג של סוףטוב, מה שיכול להוסיף נחת לקורא/ת ולהוסיף לספר קצת סכרין.

אבל רק קצת. הסך הכל מהנה בהחלט, וככזה מומלץ

הגולם והג'יני – הלן וֵקֶר.  תרגום: שרון פרמינגר. הוצאת ידיעות ספרים. 502 עמודים

The Golom and the Jinni – Helen Wecker

לרכישה

ותודה לגיורא שהמליץ ולגלי שהזהירה