שלושה סוסים – ארי דה-לוקה

שלושה סוסיםמאז קראתי את "הר אדוני" שמור מקום של כבוד לארי דה-לוקה על המדפים בספרייתי; כל ספר שלו אני משתדלת לשים עליו ידי…

והנה – אכזבה (קלה):

יש בו ב"שלושה סוסים" מלים יפות ומשפטים יפים, ונראטיב מעניין… ואיכשהו לא מצליח לו, לדה-לוקה, להפוך אותם לסיפור המתנגן לו מכל אלה…

סיפור שיש בו אהבה שהיתה ואהבה חדשה, ולא מצאתי בו שום רוממות….

ובכל זאת – משהו יפה במיוחד שמצאתי בו, משהו שכל אוהב ספר ימצא בו עניין:

"…. וספרים היו צריכים להימצא ללא השגחה במקומות ציבוריים ולנוע ממקום למקום יחד עם עוברי אורח שיקחו אותם איתם לזמן קצר, והיו צריכים למות כמותם, אכולי אסונות, נגועים, למות בטביעה מתחת לגשר יחד עם מתאבדים, להיתחב לתוך תנור בחורף, ושילדים יקראו אותם ויעשו מהם סירות – בקיצור, היה עליהם למות בכל מקום חוץ מאשר משעמום ובשל היותם רכוש פרטי, נידונים כל חיים למדף".

(… וזה כבר בעמוד 18, אחר כך כבר לא מצאתי כזה יפה)

ואולי, אולי ספריו של ארי דה-לוקה, הכתובים מפיו של נער יפים יותר מספריו הכתובים מפי איש מבוגר יותר.

שלושה סוסים – ארי דה לוקה. תרגום: מרים שוסטרמן-פדובאנו. הוצאת: הספריה החדשה (119 עמודים)

(פורסם ב- 31.3.2007  בפורום הספרים של YNET)

(Tre Cavalli – Erri De Luca)

אלה יווניה קוראת ספרים