Stone Mattress – Margaret Atwood

Stone mattressספר של מרגרט אטווד, כל ספר של מרגרט יש לומר, הוא חגיגה לכל אוהביה, ולעולם הספרות בכלל, וגם Stone Mattress אינו יוצא מכלל זה; תשעה סיפורים, חלקם קצרים, חלקם פחות, כולם "מהחיים" אין בהם דיסטופיה או אוטופיה או עולמות אחרים, רובם סיפורים משלהי החיים, עם התבוננות לאחור והרבה חכמת חיים ארוכים, וכמובן, כמו אצל אטווד – התבוננות ביקורתית על העולם האנושי הלבן, השבע.

כך, למשל, בסיפור החותם את הספר – Torching the Dusties , סיפור שהזכיר לי בדרך זו או אחרת את ספרו של ניר ברעם צל עולם. הסיפור – סיפורה של ווילמה, אשה בשלהי חייה שראייתה הולכת ומדרדרת, ובעצם היא מסוגלת לראות בעיקר אור וצל ומשהו בזוויות העיניים, וגם שורות שורות של אנשים קטנים ונשים קטנות בבגדים מרהיבים, צועדים בבגדים אחידים ומחוללים לנגד עיניה מסביב למסגרת החלון, לכלי הסוכר ובכל מקום בו נחות עיניה, המתגוררת ב"אחוזת אמבורזיה" בית אבות מהודר שיש בו, כמו בכל בית אבות, מדור נפרד לתשושי נפש וגוף, מחלקה סגורה שכזו אליה מעבירים כל מי שלדעת הסגל אינו מתפקד, ושאר הדיירים, שיכולים להרשות לעצמם מגורים בבית שכזה. יש לה חבר לווילמה – טוביאס – המתגורר בצד השני של בית האבות, המסייע לה בהכנת ארוחות הבוקר היומיות, ובמצעד לחדר האוכל וחזרה לארוחות הצהריים והערב, ובתמורה עליה להקשיב לכל סיפורי הנפלאות (והנסים) שלו.

עד שיום אחד מופיעים בשער האחוזה אנשים, צעירים, חלקם חובשי מסכות של תינוקות, ואליהם נוספים עוד ועוד; הם מונעים את כניסת משאיות האספקה, ומפנים את העובדים. ברדיו מספרים על מקרים דומים בבתי אבות אחרים, הן פרטיים והן ממשלתיים. המשטרה אינה מתערבת, יש להם עניינים דחופים יותר. הצעירים קוראים לסילוק הזקנים ופינוי הדרך לצעירים, וברדיו ישנו דיון מלומד על חברות בהן מרחיקים את הזקנים אל מותם… והתנועה הזו, של הצעירים המבקשים להרחיק את הזקנים הולכת ומתפשטת.

הסיפור הנושא את שם הספר – Stone Mattress מתאר מסע תיור על ספינה לארכיפלג הארקטי בקנדה, מסע של אנשים עשירים, חלקם בודדים, אלמנים ואלמנות, גרושים וגרושות, מבוגרים, היוצאים אל מסע מעניין ומרתק, שופע מותרות וטיפול מסור. בין היוצאים – וורנה, אלמנה שלוש פעמים, שהיטיבה להינשא בכל אחת מן הפעמים לאיש עשיר ומבוגר, שמת עליה והותיר אותה עם עוד ועוד נכסים. במפגש של לפני העלייה לספינה, שמה וורנה את לבה לכך שבין כל תגי השם המוצמדים לחזה של כל אחד, ישנם הרבה מאד בוב. אחד מאלה המתקרב אליה ומתחיל לדבר איתה, מתברר לה כמי שמוכר לה מימי נעוריה, ומנסיבות מאד קשות וכואבות. היא לא התכוונה להרוג, כך פותח הסיפור, רק לצאת לחופשה.

וכדאי גם לקרוא בשלהי הספר על הדרך בה נולד הסיפור הזה.

Alphinland – הסיפור הפותח את הספר, אף הוא סיפורה של אלמנה, קונסטאנס. על סיפה של סערת שלגים מבקשת קונסטאנס להצטייד במלח, כדי שתוכל להמיס את השלג שיצטבר קרוב לוודאי בכניסה לביתה עם פרוץ הסערה. קונסטאנס, סופרת מהוללת ומפורסמת שספרה אלפינלנד הפך לעולם שלם בתוך המחשב, ומהווה יעד למחקרים אקדמיים כמו גם לחבורות מעריצים וקבוצות חקיינים המקימים לעצמם עולמות דומים. קונסטאנס שבנעוריה הסתובבה בחברת משוררים, אחד מהם היה בן זוגה. הם לא התיחסו ברצינות לכתיבתה "הקלה, הבלתי נחשבת" לטענתם. אלא שספרה פרץ דרך, היה בין הראשונים מן הסוג של בריאת עולם אלטרנטיבי, ובנוסף הפך למקור הכנסה מכובד וראוי.

בתוך העולם שבראה, אליו היא נכנסת דרך המחשב שלה, החביאה קונסטאנס את בן הזוג שלה דאז, המשורר שיום אחד כשחזרה לביתם מצאה אותו עם אשה אחרת, ומאז לא ראתה אותו. היא מחביאה אותו מפניה של האשה האחרת. האשה האחרת אף היא בעולמה של אלפינלנד, נענשת בכל יום ויום על כי גרמה לכאב כה רב.

Revenant – הוא סיפורו של ריינולדס, משורר בערוב ימיו, שבע פרסים והוקרות וכיבודים, נשוי בשלישית לאשה צעירה ממנו בלא מעט שנים, המארגנת את חייו, את הראיונות שייתן, את ההופעות שילך אליהן. את הראיון הזה עם אשה צעירה הבאה כביכול כדי לראיין אותו למאמר מחקר שהיא כותבת לאוניברסיטה על שירתו המוקדמת.

Dark Lady – ג'ורי (קיצור של מרג'ורי) חיה עם אחיה – טין (קיצור של מרטין) בבית אחד. שניהם פליטי בית לא מתפקד כלל, היא על סף איבוד השפיות, הוא שומר עליה. היא מתעתדת ללכת לטכס האשכבה של איש אחד, משורר דגול ומוערך, שפעם הכירה; שכתב, לטענתה, את שירו Dark Lady עליה. שהיה לה איתו רומן, למרות שחי אז בזוגיות עם מישהי, עד שיום אחד אותה אשה נכנסה לבית בעת שג'ורי היתה בו עם המשורר.

The Dead Hand Loves You – הוא עוד סיפור שגיבורו סופר; שוב כותב של סיפור פורץ דרך לזמנו – סיפור אימה שערכו הספרותי אינו רב, אולם הביא לכותבו תהילת עולם, עיבוד לסרט ועיבוד שני לסרט, וכמובן הכנסה מכובדת; אלא שהכנסה זו התחלקה, לאורך כל השנים, בינו לבין שותפיו לבית בו גרו אז כסטודנטים, משום שבזמן כתיבת הספר, הוא היחיד שלא שילם עבור חלקו בשכר הדירה ושאר ההוצאות, והם קבלו על עצמם את חלקו, תמורת חוזה בו כל הכנסה שתהיה לו מן הספר הזה, תתחלק ביניהם.

I Dream of Zenia With the Bright Red Teeth – הינו סיפור המשך שנכתב על ידי אטווד, כחלק מפרוייקט בו נתבקשו סופרים לחזור אל דמויות מספרי העבר שלהם. אטווד חזרה על זיניה –  הכלה השודדת ובעצם אל שלושת הנשים מהן שדדה זיניה את בעליהן, ואף אל אחד הבעלים הללו שפתאום חוזר.

 

וישנם עוד כמה וכמה סיפורים, כולם מרתקים, כולם אטווד. את כולם כדאי לקרוא.

 

וכמה ציטוטים שאספתי מתוך כל הסיפורים שבספר הזה:

what were prizes but one more level of control imposed on Art by the establishment?”

(Revenant)

Everyone likes to think they are doing good while at the same time pocketing a bag of cash,..”

(Lusus Naturae)

He’s got no idea how to value books, so he’ll make a deal with a guy he knows, a book specialist; if there’s anything really noteworthy, Sam will get a cut. Author signatures in them are sometimes good, the guy says; on the other hand, sometimes not, if no one knows them. Dead authors are sometimes good, but not that often; they have to be famous as well as dead. Art books are usually good, depending on the condition. A lot of the time they’re rare.”

(The Freeze-Dried Groom)

 “And the vampires. You used to know where you stood with them – smelly, evil, undead – but now there are virtuous vampires and disreputable vampires, and sexy vampires and glittery vampires, and none of the old rules about them are true any more. Once you could depend on garlic, and on the rising sun, and on crucifixes. You could get rid of the vampires once and for all. But not any more…

(I Dream of Zenia with the Bright Red Teeth)

She likes things to stay in their categories. Pens in this jar, pencils in that. Vegetables on the right side of the plate, meat on the left. The living here, the dead over there. Too much osmosis, too much wavering – it can be dizzying.”

(I Dream of Zenia with the Bright Red Teeth)

Her teeth are going the way of her high-heeled shoes, and for the same reasons: crumbling and pain.”

(I Dream of Zenia with the Bright Red Teeth)

The white wine comes, a cabernet sauvignon.

(The Dead Hand Loves You)

When it came to love, wasn’t believing the same as the real thing? Such beliefs drain your strength and cloud your vision.”

(The Dead Hand Loves You)

"rich people never call themselves rich: they call themselves comfortable”.

(Torching the Dusties)

women hang around longer because they’re less capable of indignation and better at being humiliated, for what is old age but one long string of indignities?”

(Torching the   Dusties)

Stone Mattress – Margaret Atwood. Kindle edition (290 Pages)

לרכישה

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *