ההתחלה מבטיחה, הסיום מפתיע; ובאמצע? הכרות בלתי אמצעית כמעט עם החיים בעירק של שנות השלושים.

אל הסיפור הזה התוודעתי אי-אז בראש השנה תשע"ה, עת פורסם ב"הארץ" פרק מתוך רומן בכתובים, של סמי מיכאל. איך, איך שאני אוהבת את הטיזרים הללו, אלה הגורמים לי לכסוס ציפורניים (מטאפורית, כמובן, אין זה יאה לגברת לכסוס ציפורניים) בציפייה לספר הזה שאת הפרק הראשון שלו קראתי כבר. כך הכרתי את ארבעה בתים וגעגוע (וכמובן את אשכול נבו), כך קראתי את יונים בטרפלגר (אף הוא של סמי מיכאל), כך קראתי לא מעט ספרים שפרקים מהם הופיעו בקטלוגים של כנרת-זמורה-ביתן לסופרי ביכורים (ומפאת ה"מצב" בשוק הספרים, חדלו להוותנו מהופיע). אז גם את הסיפור הזה, כאמור, הכרתי כבר מן הפרק הראשון שלו.

אלמאסה – יהלום – זה השם שניתן לשמחה, בתה של האשה הענייה מראס-אל-צ'ול, כדי שתהיה משרתת בביתם של רג'ינה ומשה איראני, שיש להם בן אחד – כמאל, משום שרחמה של רג'ינה נסתתם לאחר לידה אחת, למגינת ליבה וליבו של משה. והם זקוקים למשרתת לקראת מעבר אל ביתם החדש בשכונת העשירים.

בגדד של שנות השלושים של המאה הקודמת נפרשת לעיני הקורא/ת על שכונותיה הדלות והעשירות ומה שביניהן, על המעמדות (כמעט אמרתי: קאסטות), אליהן משתייכים כולם, ואין כמעט אפשרות (כמו בקאסטות) לעבור ממעמד למעמד, בין בני דתות שונות, בין עשירים לעניים ולהיפך, בין בני המקום לזרים.

נערה צעירה, גם אם משרתת, נער צעיר, בן טובים, בן עשירים, בית בו המרחקים בין בעלי הבית לבין הפחותים מהם במעמד אינם נראים על פני השטח (אך בהחלט מורגשים בסמוי מן העין), כמעט מובן מאליו שמשהו יתפתח ביניהם.

אלמאסה שנמלטה מחיי עוני מנוול ומטלפיו של דודה, בעל דודתה אחות אמה, שתכנן למוכרה בבוא היום לבית הזונות לכשתגיע לגיל המתאים, מגלה עולם שלא הכירה; כמאל מכיר דרכה עולם שלא הכיר.  הקוראים, כאמור, יגלו את עירק של שנות השלושים.

עולם של נשים מסוגרות בכלובי זהב, ברובן חסרות השכלה ואף אינן יודעות קרוא וכתוב. עולם של כבוד מעל הכל. עולמם של נערים חסרי כל הנשלחים ל"חדר" כדי שמישהו אחר יטפל בהם וייטע בהם משמעת (גם באמצעות שימוש בעונשי גוף). עולם של שוחד. עולם שהמודרנה חודרת אליו לאט, לאט מדי לעתים.

עולם של נוכרים, אורחים לרגע, המתבדלים ומתנשאים מעל המקומיים, עולם של איבה בין הדתות. עולם שהכסף יענה בו כמעט על הכל.

והכל – בשפתו הנפלאה לגמרי של סמי מיכאל.

והסוף? הסוף מפתיע, בלתי צפוי לגמרי. (ומטעמי ספויילריות לא ארחיב)

יהלום מן הישימון – סמי מיכאל. הוצאת כנרת זמורה ביתן. 328 עמודים

לרכישה