סינדר – מאריסה מאייר

סינדרהטרנד החדש הזה, של לכתוב ספר שהוא רק פרולוג לספרי ההמשך שיבואו, הוא טרנד קצת מעצבן; את מהפכת דפיו של ספר חצי לילה, ומשלימה את הנותר למחרת, רק כדי לגלות שבעצם צריכים להגיע עוד המשכים.

מצד שני, ספר ראשון בסדרה שכזו תמיד יש בו איזה Closure , כאילו הסופרת (או הסופר) רצתה לראות איך "ילך" הספר הראשון, לפני שתשקיע מזמנה ומרצה בכתיבת והוצאת ספרים נוספים בסדרה. ואנו יכולים להיות בטוחים שהשני כבר יהיה לו סוף פתוח לגמרי.

מצד שלישי, אם כבר יצאו הספרים לאור בשפות ניכר, למה לא לתרגם ולהוציא את כולם לאור? אולי גם ההוצאה המקומית מבקשת לראות איך "ילך" הספר הראשון?

מצד רביעי – הספר (הסדרה בעצם) נכתב לבני נוער, ולכן יש לסדרה כולה תוחלת חיים ארוכה, ככל הנראה, כל זמן שבני הנוער קוראים.

על אנדרואידים קראנו כבר ב"האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" הנפלא של פיליפ ק. דיק, או לכל הפחות צפינו בסרט שנעשה על פיו – בלייד ראנר, כך שאת העולם העתידני הדיסטופי הזה אנחנו מכירים, בערך. גם את סיפורי האחים גרים קראנו בילדותנו, או שהקריאו לנו, והשילוב של שניהם – עולם דיסטופי ועולם האגדות יוצר סיפור מרתק למדי.

סינדר לין היא קיבורגית, שילוב של נערה עם איברים מלאכותיים (כמו איש ששת המיליונים, לאלה מאיתנו שהכירו אותו, אי אז בעבר), ובעולם של מריסה מאייר היא מאומצת על ידי משפחה "אמיתית". סינדר אומצה בעצם על ידי אבי המשפחה, אלא שהוא מת והיא נשארה עם האם שאינה מחבבת אותה ושתי אחיות (כן, כמו סינדרלה ממש). משום שהיא קיבורגית אין לה זכויות אזרח, אלא היא שייכת למשפחה ומחויבת לציית לאם המשפחה, האם החורגת.

המשפחה מתגוררת בבייג'ין החדשה, וסינדר הינה טכנאית מומחית לתיקון כל מיני תקלות במכשירים אלקטרוניים שונים, כולל אנדרואידים, שהם מין עוזרים אישיים מכניים / אלקטרוניים לגמרי. בעבודתה הקשה הזו היא מפרנסת את משפחתה המאמצת.

בייג'ין כולה מתכוננת לנשף השנתי, הנחוג לזכר השלום העולמי שנחתם לאחר מלחמת העולם הרביעית. בזמן הזה שפעת מסוימת מפילה חללים בקרב האנשים, שפעת שאין לה מרפא.

הנסיך קאי מגיע יום אחד לדוכן של סינדר, לתיקון האנדרואידית החביבה עליו, ומאותו רגע מתהפך עולמה של סינדר, וגם עולמו של הנסיך.

סינדר תוזמן לנשף, תדחה את ההזמנה, תגיע לשם ברגע האחרון, תשאיר את רגלה הקיברנטית במנוסתה מן הנשף.

עוד נתקל במלכה הרעה לונה, השואפת להנשא לנסיך, כדי להשתלט על חבר העמים כולו.

וכמובן – הסוף הסגור-פתוח, כזה שאפשר להשאר איתו, אבל מי רוצה? ברור שנרצה לדעת מה קרה הלאה; אחרי הכל, חצי לילה הפכנו בדפיו של הספר הזה.

 

ממתק קיץ מהנה, לקוראות וקוראים החל מגיל העשרה והלאה (אם כי נראה לי שחובב הקריאה בן התשע וחצי יהנה ממנו גם כן).

 

מומלץ בהחלט, לסוגו.

סינדר  – מאריסה מאייר. תרגום: יעל אכמון. הוצאת כנרת. 335 עמודים

The Lunar Chronecles I – Cinder – Marissa Meyer

לרכישה

לרכישה אלקטרונית

לאתר  The Lunar Chronicles

לקהילת תולדות הלבנה

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *