חנות הספרים הקטנה בפריז – נינה גאורגה

חנות הספריםדוח נטישה (אחרי שני שליש כמעט מן הספר שהם 201 עמודים)

טוב, ברור שלא ממש אהבתי את הספר הזה, אחרת הייתי "מושכת" עוד יומיים ומסיימת קריאתו. הוא די חינני, בינינו, אבל חינני זה לא מספיק. אני צריכה יותר מזה.

ספר שכולו כוונות טובות, איש אחד שיש לו חנות ספרים על ספינה העוגנת על הסיין בפריז, והוא מתאים ספרים לקוראים, איכשהו מאבחן אותם ואת צרכיהם ומצליח להתאים להם, למצב רוחם ולמצבם הפיזי ספרים שהם צריכים, ואפילו לא ידעו.

ספר מלא ב"ניים דרופינג" של ספרים אחרים, יחד עם אמירות "מחכימות"/מתוחכמות, כמו:

"הזיכרונות משולים לזאבים. אתה לא יכול לכלוא אותם ולצפות שהם יתעלמו ממך." (עמ' 12)

או

"תאמיני לי, מה שאת קוראת קובע לטווח ארוך יותר מאשר עם מי את מתחתנת, גברתי היקרה." (עמ' 17)

או

"בני היקר, כשאישה מתחתנת היא נכנסת למערכת פיקוח נצחית ובלתי הפיכה. היא משגיחה על הכל – מה שבעלה עושה ומה שלומו. מאוחר יותר, כשהילדים באים, היא משגיחה גם עליהם. היא בו זמנית מפקחת, משרתת ודיפלומטית. וזה לא מסתיים בגלל משהו כל כך בנאלי כמו גירושים. אוה, לא – האהבה אולי חולפת, אבל לא הדאגות, הן נשארות." (עמ' 60)

וכן הלאה, וכן הלאה. יש עוד הרבה מאלה.

אבל הסיפור מאבד לאט לאט את קסמו, והופך להיות מייגע מעט. מוכר הספרים מתגעגע לאיזו אהבה ישנה, בת עשרים בערך, שפעם היתה לו ומאז הוא מחפש אחריה, והוא יוצא לשיט עם הספינה / ספרייה כדי למצוא אותה. או לא למצוא אותה. מתלווה אליו סופר צעיר שספרו הראשון היה לרב-מכר, והמוזה נטשה אותו למרות המקדמה השמנה שקיבל על ספרו השני.

 

וכך הם נודדים שניהם, לעתים עם אנשים נוספים, בתעלות צרפת, שטים דרומה, דרומה. פוגשים כל מיני אנשים ונשים..

אבל אין שם סיפור מעניין. רק השתדלות ועוד השתדלות ועוד השתדלות.

 

וזה לא מספיק לי.

 

 

אפשר לוותר

 

 

חנות הספרים הקטנה בפריז – נינה גאורגה. תרגום: אלדד סטובצקי. הוצאת מודן. 324 עמודים

 

Das Lavendelzimmer – Nina George

 

לרכישה

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *