מוות במשפחה – קרל אוּבֶה קְנַאוּסְגורְד

מוות במשפחה(עוד) דו"ח נטישה

ספר ראשון מתוך ששה. שניים תורגמו, בינתיים, לעברית. סאגה ארוכה ארוכה, ומפורטת מאד, יש לומר, על חייו של המחבר.

הספר הפך לרב-מכר בנורבגיה; כאן, אני מניחה, קצת פחות. יש משהו מייגע למדי בפירוט רב מדי של כל פעולה, ובכל עניין מהפך המחבר ומהפך, עד שהקוראת מתעייפת קצת, ומחפשת לה עניין אחר לענות בו,

למרות הפתיחה המבריקה (יש לומר) העוסקת במוות – מקומם של המתים בחיינו, וכמה מהר אנו מעלימים אותם, כדי שלא להיות בנוכחותם:

".. עיר שאינה מרחיקה את מתיה מטווח הראייה, עיר שבה אפשר לראותם שרועים ברחובות ובסמטאות, בגנים ובמגרשי החניה, היא לא עיר כי אם גיהינום. ולא משנה שאם בוחנים זאת לעומק, הרי שהגיהינום הזה משקף את תנאי החיים שלנו באופן ריאליסטי ואמיתי יותר. אנחנו יודעים שזה ככה, אבל לא רוצים לראות זאת. מכאן מעשה ההדחקה הקולקטיבי שהביטוי לו הוא הרחקתם של המתים מבעד למעברים נסתרים." (עמ' 9)

אבל כל הטקסט דלעיל הוא רק חלק קטן מארבעה או חמישה עמודים העוסקים במקומם של המתים והמוות בחיינו, וזהו רק הפרולוג.

הפירוט הבלתי נלאה הזה, ממשיך לגבי כל פעולה ופעולה, עד שעייפתי.

החלטתי לעבור הלאה.

למרות שיש עמי עוד כרך בסדרה (מתוך ששה, כאמור).

 

ובהערת שוליים – שם הסדרה כולה – מאבקי, מיין קאמפף, לא ממש נושא חן בעיני; אבל זו לא סיבה שלא לקרוא. האורך הופך, בעיני, לסוג של טרחנות.

 

מוות במשפחה – קרל אוּבֶה קְנַאוּסְגורְד. תרגום: דנה כספי. הוצאת: מודן – סדרה לספרות יפה. 416 עמודים.

 

Min Kamp I (My Struggle: Book I)  –  Karl Ove Knausgard

לרכישה

Share

תגובה אחת בנושא “מוות במשפחה – קרל אוּבֶה קְנַאוּסְגורְד

  1. מישל

    אולי זה עתידני? במובן שבעתיד, כאשר המוח האנושי ישודרג ניתן יהיה נגיד לעשות קולנוע מששת הכרכים הפרטניים וזה לא יעיק, תהיה לנו יכולת נורמטיבית לראות את זה.. למה קולנוע? כי חלק מהדברים לא כתובים באופן מקושר נפשית או מעניין, אז הבמאי העתידי יתקן אותם.. הופתעתי מאוד שכתב שכילד היה נוצרי מאמין – לאיזכור לא היה המשך אבל אפשר לחבר לסבל מחוסר המשמעות שאופייני לזמננו אולי אפילו במיוחד בסקנדינביה שזה המסר של הספר – שבורח מחוסר משמעות ומאובדן מיידי יותר כתוצאה מההגירה. לקאן כתב: המדע יאלץ אותנו לחזור לדת (בגלל חוסר המשמעות שיתברר בעטיו). האם לקח זאת מלקאן? האם לא אזר אומץ להתמודד עם העמדה הזו שהקוראים כיום וודאי מתקשים להתייחס אליה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *