הקנוניה נגד אמריקה – פיליפ רות'

250px-הקנוניה_נגד_אמריקהמה היה קורה אילו…?

לא פעם ולא פעמיים אני תוהה כך ביני לביני – מה היה קורה אילו דבר אחד ספציפי בעבר (הפרטי שלי / הקיבוצי של כולנו) היה שונה ? לו ההסטוריה היתה פונה בנקודה מסוימת למקום אחד ולא לאחר – איך היו נראים חייו של מישהו מאיתנו?

 מייקל שייבון, בספרו "איגוד השוטרים היידים", לקח את מדינת היהודים לסיטקה שבאלסקה, לתקופה זמנית של 60 שנה, לאחר שמדינת ישראל התקיימה 3 חדשים בלבד ב- 1948 והובסה על-ידי צבאות ערב. שייבון יצר מציאות חדשה לגמרי בספרו זה.

פיליפ רות' – בספרו "הקנוניה נגד אמריקה" שינה את ההיסטוריה רק במעט, ורק לפרק זמן קצר יחסית של שנתיים פחות או יותר:

 ב- 1940 נבחר צ'רלס לינדברג לנשיאות ארצות הברית! לינדברג – טייס מהולל, הראשון שצלח את האוקיינוס, מי שלשמו נקשרה טרגדיה נוראית של חטיפה ורציחת בנו הפעוט, מי שהיה לגבור אמריקאי, מי שדגל בבדלנות, מי שקיבל ב- 1938 אות כבוד מן המשטר הנאצי,  ניצח בבחירות את הנשיא המכהן – רוזוולט.

כנגד כל הסקרים, כנגד כל התקוות של הדמוקרטים, של היהודים, תוך שימוש מושכל בסאונד-בייטס, הרבה לפני שהמושג הזה הומצא בכלל, הסתמכות על דף מסרים המדגיש בעיקר את התנגדותו למעורבות במלחמה המתחוללת באירופה, ופעלולים אקרובטיים ואחרים במטוסו – נבחר צ'רלס לינדברג לנשיא ארצות הברית.

 למרבה האירוניה, האיש ש"הכשיר" את בחירתו של לינדברג לנשיאות (הכשיר בעיני הנוצרים, כמובן) היה הרב בנגלסדורף ("היהודי זיס" של לינדברג?). הרב בנגלסדורף מתמנה לראש התכנית ליישוב מחדש ("הפתרון הסופי" בגרסה האמריקאית?) של יהודים ברחבי ארצות הברית (התכנית כמובן אינה נקראת בשם זה – הלא ארצות הברית היא דמוקרטיה ואין בה אפליה בין דתית) – וכך לשבור את הסולידריות שביניהם (אולי כי כיחידים ניתן יהיה לטפל בהם בקלות רבה יותר?) .

הרב בנגלסדורף נושא לאשה את אוולין (הצעירה ממנו בשנים הרבה) שהיא גם דודתו של המספר: פיליפ רות' בן התשע, שאחיו הבכור סנדי נבחר להיות בקבוצת היהודים הייצוגיים הראשונים שיצאו להתארח ולעבוד בביתו של חקלאי  בקנטאקי; סנדי יציג אחר כך את התכנית בפני קהלים שונים כדי לקדמה: כל יהודי יכול!

 כשמשפחת רות' נבחרת, בין המשפחות היהודיות הראשונות, ליישוב מחדש כמשפחה יהודיה אחת בקנטאקי, על-ידי שהוא "נשלח" על-ידי מקום העבודה שלו, מתפטר רות' האב ממקום עבודתו ובלבד שלא יצטרך לעקור ממקומו. האם מתחילה לעסוק בעבודה מחוץ לבית כדי לשלוח כסף לקנדה, במקרה שיחליטו לעקור לשם.

 הפחד, החשש מפני הבאות, ההסתמכות על הדמוקרטיה והחרדה מפני שבריריותה, כל אלה מלווים את חייהם של משפחת רות', שכניהם ושאר היהודים בארצות הברית. חייהם נעים בין חוסר אמון מוחלט כי מצבם יוכל להיות רע יותר (הרי זו אמריקה) לבין ההתלבטות האם לעקור (שוב, שהרי כמעט כולם בנים למשפחות מהגרים) לארץ אחרת, בה אין רודפים יהודים, אפילו לא בעקיפין.

 ההסטוריה חוזרת למקומה המוכר לנו כאשר לינדברג נעלם, לא לפני  שגם יהודי אמריקה נתקלים במהומות ופרעות כנגדם, ובבחירות חוזר רוזוולט להנהיג את ארצות הברית. גם היפנים לא "שוכחים" את תפקידם ההסטורי ותוקפים את פרל הארבור בזמן  הידוע לכולנו – וגלגל ההסטוריה שב ליסוב במקום הראוי לו – זה שאני מכירים כבר.

 אבל למשך שנתיים לערך, כמתואר בספר, קיבלה ההסטוריה תפנית בלתי צפויה, והכל נראה אחרת: קודר יותר, מפחיד יותר.

לאורך כל הספר הייתי צריכה לחזור ולהזכיר לעצמי ש"זה לא באמת" רק סיפור על מה יכול היה להיות; כתיבתו המצוינת של רות', השימוש בדמויות אמיתיות, אפילו השימוש בעצמו ובבני משפחתו – הופכים את הספר "הקנוניה נגד אמריקה" למשהו מוחשי ביותר.

 באחרית הדבר עושה עמנו רות' חסד ומביא ראשי פרקים לתולדות חייהם של הדמויות המרכזיות המוזכרות בספר – כולן אנשים  אמיתיים, שרק ההסטוריה האלטרנטיבית שרקח רות' הוסיפה להם תפנית בקורות חייהם.

מומלץ בחום

הקנוניה נגד אמריקה – פיליפ רות'. תרגום: שרה ריפין. הוצאת כנרת זמורה ביתן (415 עמודים)

(פורסם ב- 24.5.2008 בפורום הספרים של YNET)

(The Plot Against America – Philip Roth)

אלה יווניה קוראת ספרים