13 סיבות – הרהורים לאחר צפייה בסדרת הטלוויזיה

קודם כל ולפני הכל – אם טרם קראתן/ם את הספר הזה, או טרם ראיתם את סדרת הטלוויזיה שנעשתה על-פיו, ואתן לא אוהבות / אתם לא אוהבים ספויילרים, אל תמשיכו לקרוא!

לפני כשלוש וחצי שנים קראתי את הספר המצוין הזה – 13 סיבות שכתב ג'יי אשר – והמלצתי עליו מאד, בעיקר לבנות ובני הנעורים, שהחיים נראים הרי גורל בגילם, ובכלל, אם קורא/ת אחד/ת יפקחו עיניים, יתבוננו סביב ואולי יימנעו ממעשים, או יעשו מעשים טובים אחרים, הרי שהספר הזה עשה את שלו.

ואז באה סדרת הטלוויזיה, ועל פי הפיד שלי בפייסבוק, ומדורי התרבות בעיתונות, היא עושה לא מעט באזז. מובן שצפיתי בסדרה וכמה מחשבות עלו בי בעקבות הצפייה הזו.

 

הסדרה מרחיבה ומוסיפה הרבה מעבר לספר; בעוד הספר עסק בעיקר בתוכן הקלטות ובמחשבותיו של המאזין, קליי ג'נסן, אחד הנערים המוזכרים בקלטות, כאחד האחראים להחלטתה להתאבד. ובעיני הבחירה המינורית, כביכול, בתיאורים האלה, ובאלה בלבד, יש בה כוח רב מאד. רב אף יותר מאשר בסדרה. הסדרה עוסקת אמנם בקלטות ואף מציגה את קורותיה של אותה נערה – האנה בייקר – שבחרה להתאבד, אך הסדרה מוסיפה עניינים שכלל אינם מופיעים בספר, מה קורה בבית הספר, מה קורה עם הנערות והנערים המוזכרים בקלטות, מה קורה עם הוריה של בייקר, והורים אחרים. אנשים שכלל אינם מוזכרים בספר, או מוזכרים ברפרוף. גם "הממונה" מטעם האנה בייקר לפיקוח על כך שכוולם יאזינו לקלטות ויעבירו אותן הלאה, אף הוא מקבל פתאום תפקיד מרכזי, עם רצונות משלו, וחיים משלו, חיים שבספר לא ממש תוארו.

מעבר לכל אלה, הסדרה ממחישה במפורש עניינים שרק נרמזו בספר, ולא ממש משאירה מקום לדמיון הקורא/ת / צופה.

וכאן אני מגיעה לעניין שבשלו החלטתי להוסיף את ההרהורים האלה / ההבהרה הזו; כאשר פרסמתי את סקירתי/ המלצתי לספר כתבתי:

"אז מישהו נגע בך, מה את עושה מזה כזה עניין? מה, גם בי נגעו וגם בה וגם בה.. ואף אחת לא מתאבדת מזה.

אז זהו, שבגיל העשרה הכל נראה הרה-גורל, וכל דבר ועניין מקבל משמעות וכובד (כאלה, שכשנגיע לבגרות, אולי, פעם, נתייחס אליהם בחיוך, וננוד בראשנו לעצמנו הצעירים שעניינים שכאלה חסרי משמעות עיצבו את ימינו ולילותינו. אבל בגיל חמש עשרה אין דברים חסרי משמעות!)"

לאחר הצפייה בסדרה הבנתי שמשהו שנרמז עליו קודם לכן, ממש במלים ספורות, היה מקרה אונס ברור לגמרי, או כך לפחות הוצג בסדרה (בספר זה לא לגמרי ברור), ולכן אני חוזרת בי, קצת: אונס הוא לגמרי עניין הרה גורל, ואירוע משנה חיים.

רק שלא הבנתי (או שלא ממש הוזכר), שאכן היה שם אונס.

אם היה או לא היה, הספר הזה לגמרי מומלץ (בהחלט יותר מן הסדרה, שגם היא בהחלט מומלצת).

ואני חוזרת ומזכירה לכם לקנותו לבניכם ובנותיכם, אלה שבגיל העשרה (תיכף שבוע הספר, וזו הזדמנות מצוינת להצטייד בספר הזה).

ואם בחרתם רק לצפות בסדרה, עדיין עשיתם טוב.

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *