נוכח שמיכת החייל – לידיה ז'ורז'

נוכח שמיכת החיילאל הספר הזה הגעתי באיחור. זמן רב לאחר שנקנה – משום שבכל פעם שלקחתי אותו ליד, הנחתי חזרה – נראה לי כבד מדי, מדכא מדי.  נראה שעכשיו הגיע הזמן שלו גם.

 "כל משפחה אומללה לפי דרכה" ומשפחת דיאש, משפחתה של המספרת, תושבת מחוז נידח בפורטוגל, אומללה בהחלט! אבי המשפחה שהקים ובנה אחוזה לשכן בה את כל בניו (והיו לו לא מעט) נאלץ לראותם עוזבים אחד אחד, בעקבות הבן הצעיר הפוחז- וואלטר, שעזב ראשון.

 וואלטר זה, נוכח נעדר כל חייה של המספרת, הוא כנראה אביה, שהותיר את אמה הרה (או כך מספרים, לפחות) והיא נישאה בלית ברירה לאח הבכור, האחראי, השקול, הנכה. זה שיישאר עד סוף ימיו של אבי המשפחה בקרבתו, היחיד מכל הבנים.

וואלטר זה מפציע פעמיים בחייה של בתו / אחייניתו, וכל ביקור משאיר בה את חותמו, והיא נושאת חותם זה כמכוות אש כל ימיה.

זהו סיפור על העדר ועל זכרון ותעתועי זכרון – מה אמת ומה לא? מה משתמע מענין זה או אחר? מה חושבים אנשים?

 הרבה כאב יש בו בספר הזה, והוא כתוב (ומתורגם) נפלא.

מומלץ

נוכח שמיכת החייל – לידיה ז'ורז'. תרגום: מרים טבעון. הוצאת  הספריה החדשה (203 עמודים)

(פורסם ב- 10.12.2008 בפורום הספרים של YNET)

(O Vale da paixão – Lídia Jorge)

אלה יווניה קוראת ספרים