מה אתה מסתכל עַל – תמר מרין

".. ואולי זהו גם טיבם של חיי נישואים: לא תמיד אפשרי שהחלומות של שניכם יתממשו באותו זמן, לפעמים זה התור שלו ולפעמים זה התור שלָך, וגם זה דבר שצריך לזכור." (עמ' 158, בתוך: "סַפּירסטין")

"טורד מנוחה", "עוכר שלווה", אלה עברו לא פעם בראשי בזמן קריאת ספר הסיפורים המצוין הזה של תמר מרין. לפעמים גם חייכתי לעצמי, כשנתקלתי באירוניה דקה, כזו כמו בסיפור "ספירסטין" שהציטוט לעיל מובא ממנו – סיפור על סופרת המתנה אהבים עם סופר שאינו בעלה, שבעלה כתב עליו פעם ביקורת נוקבת ולא חיובית, שבעלה נמצא ממש בזמן הזה בטקס פרס ספיר, ממתין לדעת האם זכה; היא לא היתה מועמדת.

נקמה? צורך "להשוות"? לא בטוח. אבל יש בכך מעט מן המשעשע.

הסיפורים בספר הזה עוסקים בעיקר, אבל לא רק, במה שקורה מאחורי הקלעים של המשפחה ה"נורמטיבית" (כמה שאני מתעבת את הכינוי הזה); מה שקורה אחרי שסוגרים את הדלת בפני העולם, מדליקים את האור בתוך הבית וכל הרוחות הרעות מתחילות לנשב.

כך ב"פרידה", הסיפור הפותח את הספר, נפרשת מערכת היחסים עם אמו של הבעל, כזו שבה כספה של האם "קונה" לה סוג מסוים של שליטה על חייו ועל המשפחה בכלל, עד שהוא מואס בה לגמרי. ויש לזה מחיר, בהחלט יש לזה מחיר.

"חושך" טורד מנוחה מכיוון אחר לגמרי – מכיוון הילדים, אלה ההולכים לבית ספר נחשב, בעצם נוסעים אליו בהסעות, ובתוך בית הספר הנחשב הזה ישנן היררכה בין הילדות, וגיבורת הסיפור, שכותבת כל כך יפה ועל כן מוערכת ביותר על ידי המורות, לא נמצאת בחבורת "המקובלות", וצריכה לתמרן כל הזמן כדי לא להיפגע לגמרי.

בזמן קריאת הספר הזה, קראתי ראיון שהתפרסם עם מרין ב"ידיעות אחרונות", ראיון שהאיר את הסיפורים באור נוסף, ואיפשר קריאה מעמיקה אף יותר.

"הסופרת מתארחת" היא בת דמותה של מרין, שיצאה להתארח בחוג בית, באחד הפרברים המאד שבעים, כדי לדון בספרה. חוג נשים, שבעות, משועממות מעט, מדור אחד קודם לסופרת, הממלאות זמנן בכל מיני עיסוקים, וגם בחוג בית שכזה המארח סופרת. אלא שהנשים הללו מלאות ביקורת ונוטפות ארס כלפי התיאורים שבספר נשוא המפגש, והתכונות שהן מייחסות לסופרת, והמפגש הופך לטעון יותר ויותר.

ויש עוד.

כמו זרקור המופנה לפינות אפלות, או סתם מוצלות, מאירה מרין דווקא את אותם דברים שמנסים להסתיר, ומנקבת את הבלון הבורגני והזעיר-בורגני.

"טורד מנוחה" – לא מעט.

לקרוא? וודאי. הספר כתוב לעילא, והסיפורים לופתים את הקורא/ת ואינם מניחים לו/ה, עד תום הספר.

 

מה אתה מסתכל עַל – תמר מרין. הוצאת: ידיעות ספרים. 199 עמודים

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (לא לקינדל)

הראיון עם תמר מרין בידיעות אחרונות

אלה יווניה קוראת ספרים