עשרה ספרי מקור שאהבתי במיוחד בתשע"ח

גם השנה, כבכל שנה, בתום השנה העברית (למניינינו), אני מקבצת עשרה ספרים, ספרי מקור, שמאד אהבתי בשנה החולפת. היו, כמובן, יותר ספרים שאהבתי, והבחירה להגביל עצמי לעשרה היא שרירותית; יכולתי באותה מידה להחליט על חמישה או חמישה עשר. אבל החלטתי על עשרה.

בחרתי באלה שלא יכולתי להניח מן היד, כאלה שהייתי מרותקת לקריאתם, כאלה שלא רציתי שייגמרו, ורציתי כבר לדעת מה בסוף.

ספרים שאהבתי במיוחד

ואלה הם:

פאני וגבריאל – נאוה סמל

"הייתי רוצה לעשות תיקון. מה הבעיה? הבדיה היא קבלן שיפוצים שמרחיב את מסדרון הסיפור ובונה לו עוד קומות מעבר לשיעורי הבנייה. הכול בידי – לשבט או לחסד. אז מה יקבע את הסוף? מה שקרה או מה שהיה יכול לקרות?"

לסקירה  המלאה

 

לוויתנים שרים בעמק – רונה שפריר

"לפעמים, במיוחד בקצות היום במיוחד בסתיו, בית ראשונים הוא המקום היפה בעולם. זהרורים של אור מגיחים בין הברושים, שלוחות אחרונות של שמש מלטפות את האנשים הלוקטים את שאריות יומם אל סף הבית.

לפעמים, במיוחד בעתים שכאלה, הדממה בוקעת לה מבעד לעולם ומנקה את כולו.

וחברי בית ראשונים חותכים בצל ועגבנייה לארוחת הערב או מקריאים סיפור לילד או נועלים נעלי ספורט לקראת צעידת הערב. ותקווה לא מובנת עולה בלבם, כמו פרח ענק שלרגע נפתח, לרגע מבטיח."

לסקירה המלאה

 

זו אני, איווה – גלית דהן קרליבך

התוכנית לכתיבה יצירתית, הידועה יותר כ"סדנת הסופרים של איווה ", באוניברסיטת איווה שבאיווה סיטי, איווה, היא תוכנית  אקדמית לכתיבה ברמה הגבוהה ביותר בארצות הברית. התוכנית הינה לתואר שני, ובין בוגריה ניתן למצוא סופרים וסופרות רבים, זוכי פרסים יוקרתיים, מרצים מבוקשים ועוד.

לסקירה המלאה

 

בחזרה מעמק רפאים – חיים באר

"..לאחר ה"שלושים" האלמנות נחלקות לשתי קבוצות: מיעוטן,.. מתחילות סוף-סוף לחיות את חייהן בלי שצילו של בן הזוג, שהיה מוטל עליהן כל חייהם המשותפים, ימשיך ללוות אותן, מבלות עם חברות, מחפשות בני לוויה ראויים שילכו איתן לקולנוע ולקונצרטים, מטפלות בנכדים, נוסעות לחו"ל, נהנות כל זמן שאפשר משכר הסופרים שילך ויתדלדל עם הזמן עד שייבש סופית; אבל רובן, בהיעדר עיסוק אחר, נכנסות במרץ אל תוך נעליו של המת ומטפלות כמיטב יכולתן בעיזבונו הספרותי,…

לסקירה המלאה

 

חוה – איגי דיין

כמו קליידוסקופ צבעוני, ים של צבעים ומראות וקולות וריחות מתערבלים מול העיניים בשפע מטורף של זרם התודעה, ובתוכם חוט דק ויציב של סיפור, חוט שנמשך ונפרש, נע קדימה (בעיקר) ואחורה (לפעמים) בזמן. סיפור נפלא ועצוב לפעמים, ומרתק לגמרי, סיפור מהחיים

לסקירה המלאה

 

סימנים כחולים – אמילי מואטי

האם היה שלב שבו יכלה להבין לאן פניו מועדות? האם בתוך הרגעים שעברו מהכניסה למועדון עד שחדר לגופה וזיהם אותו ברעל שלו יכלה לצפות את שקרה? מתי? בבר בו לא היה מקום פנוי? כשהבינה שהמשרד הוא לא ממש משרד? וגם כשהבינה שהמשרד אינו משרד, לאן יכלה ללכת? לאן? לא היה לה אלא להתפשט מולו ולקוות שתישאר בחיים, זו היתה המשימה המרכזית גם כשלא הבינה שזה היעד – לצאת מזה חיה. לצאת מזה אדם, אדם חי ומגיב. …

לסקירה המלאה

 

גבר אשה ציפור – איריס אליה כהן

זה סיפור על אהבה. אני חושבת שאין אהבות כאלה, שמתחילות בגן או בבית הספר היסודי ונשארות לכל החיים. כאלה ששום מכשול שהיה בדרך, והיו מכשולים בדרך, הרבה מכשולים; היו פרידות כפויות, כשעוד היו ילדים והוריהם בחרו עבורם היכן יגורו ועם מי יתראו, והיו פרידות אמיתיות, מתוך החלטה של אחד מהם, או שניהם, כי התאהבו באחרים, או כי האש ביניהם דעכה, ואש הרי תמיד הובילה אותם, ואיכשהו תמיד חזרו זה אל זו.

לסקירה המלאה

 

הטנק – אסף ענברי

רומן הסטורי? לא בדיוק. יש כאן אמנם סיפור, בעצם, כמה סיפורים, וישנה התנגשות בין סיפור לסיפור בעיקר בנקודת המשען של הספר – מי עצר את הטנק בדגניה א', במלחמת השחרור, מי גרם לסורים, כך על פי הנראטיב עליו גדלנו והתחנכנו, לסוב על עקבותיהם ולסגת?

לסקירה המלאה

 

האחרות – שהרה בלאו

שילה, רווקה כבר-לא-כל-כך-צעירה, ואין לה ילדים. אין לה ילדים כי היא אל-הורית. כי כך החליטה לחיות את חייה, בלי ילדים. כאן, בישראל, זו כמעט כפירה בעיקר (בעצם, לא "כמעט") ויש מסלול קבוע המצופה מכל אחת ואחד לעבור – בית ספר, צבא (או שירות לאומי, במקרה של נשים כמו שילה, שבאה מבית דתי), אוניברסיטה, חתונה, ילדים. זהו. אבל אם את לא רוצה ללכת במסלול? אוהו, כבר יסבירו לך, כולם, כמה את טועה

לסקירה המלאה

 

נטל ההוכחה – אילת שמיר

אל תקראו את הספר הזה, אם אינכם רוצים להכיר במציאות הסובבת אותנו. אם נוח לכן לעצום עיניים. כמו ילד המסתיר פניו בכפות ידיו ובטוח שאיש אינו רואה אותו. אל תקראו בספר הזה, כי המציאות שהוא מציג, בלשון רכה בדרך כלל, לא תמיד, לפעמים אי אפשר להתאפק ולהחליק, המציאות הזו כואבת ומכעיסה במידה שלא תיאמן.

לסקירה המלאה

 

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *