שלוש – דרור משעני

עד בערך שליש הספר (עמ' 102, אם לדייק), לא ממש הבנתי למה קוראים לזה "ספר מתח"; היה שם בעיקר סיפור. סיפור מצוין, לטעמי, כזה שניתן למצוא בדרך כלל אצל סופרות בנות זמננו, העוסקות באישי ובפרטי, פחות בכללי.

כי כן, אורנה עזרן, גיבורת החלק הראשון, היא אשה כזו, שבדרך כלל פגשתי אצל סופרות, פחות אצל סופרים. אשה צעירה יחסית, גרושה טריה, נושאת בנפשה את כל כוויות הגירושין, בעל שהתאהב לפתע באחרת, ועבר לחיות עמה, בארץ אחרת. בנה היחיד, הפגוע וכואב, ובעיקר מלא סימני שאלה. ניכור הורי מסוים מצד האב.

אשה כזאת שמוצאת עצמה לבדה. כבר שכחה איך מחזרים ומחוזרות (ולהיפך), צריכה להתחיל את הכל מחדש, עם כל הטכנולוגיות החדשות, עם חושי התאהבות והתחברות חלודים לגמרי.

"הם נפגשו באתר גרושים-גרושות. הפרופיל שלו היו סתמי, ודווקא בגלל זה כתבה לו. בן ארבעים ושתיים, גרוש פעם אחת, תושב גבעתיים. בלי "מוכן לטרוף את החיים" או "בתהליך של חיפוש ורוצה לגלות את עצמי איתך". שני ילדים, 1.77 מ', השכלה אקדמאית, עצמאי, במצב כלכלי טוב, ממוצא אשכנזי. … שלוש תמונות, אחת צהן ישנה ושתיים כנראה חדשות יותר, ובכולן היה בפניו משהו מרגיע, לא מיוחד מדי. .." (עמ' 13)

והם נפגשו, פעם, פעמיים שלוש. התפתח מין רומן. היא לא היתה לגמרי בטוחה שזה "זה", מצד שני – אולי היא כבר באמת קצת "חלודה" ולא זוכרת בדיוק. וצריך להתחשב גם בערן, בנה, שיותר מכל מצפה לקשר עם אביו ומתאכזב בכל פעם מחדש.

ובכל זאת – ניסתה.

"והם אכן דיברו למחרת. ובעצם כמעט בכל יום בשבועיים-שלושה שאחרי, נפגשו לפחות פעם בשבוע, בעיקר בבית המלון ופעם אחת בדירה שלו. זה היה כאילו הם מנסים לעלות מדרגה, לבחון את עצמם ואת הקשר ביניהם, מגבירים את האש כדי לדעת אם כדאי לתת לתבשיל שבסיר להמשיך להתבשל. ובכל זאת, למרות הפגישות המרובות, היא לא ידעה, או נעה בין רגעים שבהם היה נדמה לה שזה צריך להימשך לבין רגעים שבהם הרגישה עם גיל זרה לעצמה ולא הבינה מה הם עושים ביחד." (עמ' 45)

וכך זה נמשך. עד עמ' 102, כאמור. הם המשיכו להפגש, כמו בטנגו – צעד קדימה, שניים אחורה, ואז השתנו הדברים. (ומכאן, אם אמשיך, יהיו ספויילרים. אז אני מפסיקה).

האשה השניה היא אמיליה. עובדת זרה. מטפלת בנחום, איש מבוגר, סיעודי. כמו בת בית היא אצלם, אצלו ואצל אשתו.

וכשהוא מת, והיא צריכה למצוא לה עבודה אחרת, הפעם אצל אשה מבוגרת, סיעודית, דמנטית, בבית אבות.

הבן של נחום, שהוא עורך דין, מנסה לעזור לה למצוא עבודה נוספת, בינתיים מסייע לה, על ידי כך שהוא מזמין אותה לנקות את דירתו שתיכף יעבור לגור בה.

האשה השלישית היא אלה. אשה די צעירה נשואה ואם לילדים קטנים, עובדת על התזה שלה בבית קפה. איש אחד, שמבטו מצטלב במבטה יום אחד בבית הקפה, ומתחיל ביניהם דיאלוג מהוסס, מין חיזור, כי שניהם נשואים.

לא נשמע ממש ספר מתח. אלא שאי אפשר להניחו מן היד ולקראת סופו ויתרתי על שעת שינה כדי להחזיר לעצמי את הנשימה.

זהו מפגשי הראשון עם משעני, מפגש המדרבן אותי לרוץ ולהפגש עם ספריו הקודמים.

 

כתיבה משובחת ומהפכת דפים.

כדאי ביותר

 

שלוש – דרור משעני. הוצאת: אחוזת בית. 271 עמודים

 

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (לא לקינדל)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *