"אלה שלא ידעו מעודן יופי אמיתי, שאנן, בוטח, יכולות לעמוד בזה, אבל אני?"

 גלדיס – אשה יפה, שאיש אינו יודע מה באמת גילה, אבל ברי לכל שאינה צעירה. גלדיס עומדת לדין על רצח של איש צעיר – מיהו האיש הצעיר הזה? מה טיב יחסיהם? והרי גלדיס ידועה בריבוי מאהביה, אבל בעת האחרונה היה לה קשר עם הרוזן מונטי…

האם היתה לה פרשת אהבים עם הצעיר וביקשה כי הרוזן לא ידע?

 והקהל הרב המצטופף באולם המשפט – לחזות באשה הזו הידועה כה ביופייה.. אבל היא כבר לא כל כך יפה; לא כפי שתיארו בכל אופן. ואין מעניינים אותם הפרטים, מה יאמר הסניגור ומה יאמר התובע, והשופט. אין זה מעניין איש – רק להביט בה, ולקוות שתהיה איזו שערוריה קטנה… שיהיה מעניין.

 ומן המשפט, הפותח את הספר מתגלגל סיפור חייה של גלדיס, מילדותה – בתה של אשה שלא אהבה אותה, ושל אב שלא הכירה; נעוריה, יופיה, התגלית כי יש בכוחה לעורר הערצה ואהבה בעיני גברים, בכל אשר תפנה – ונסיונותיה לשמר את יופיה ואת כוחה על הגברים – רק כדי לזכות באהבתם.

 כן, גלדיס רק כמהה לאהבה, וכל מעשיה רק לשם מכוונים: להיות נאהבת.

רק שעם חלוף השנים קשה יותר ויותר לשמר את היופי, יותר ויותר לשמר את אהבתם של הגברים… ואין הם מבינים, אין איש מבין כי רק אהבה היא מבקשת.

 "את בת שישים, את אשה זקנה… האהבה, המאהבים, האושר, זה כבר לא בשבילך!… תסתפקו, אתם הזקנים, במה שאיננו יכולים לקחת מכם… שמרו אל הכסף, שמרו על המעמד, שמרו על הכיבודים, אבל את זה, לפחות את זה תשאירו לנו! זה הנכס שלנו, זוהי מנת חלקנו!… באיזו רשות אתם לוקחים אותה?.."

 עצובים ומעוררים חמלה – חייה של גלדיס, והמקום אליו הגיעה בסופם.

 גם בספר הזה ניכרים יכולתה וכישוריה הנפלאים של אירן נמירובסקי בתיאור עד פרטי הפרטים של חולשות האדם (האשה, במקרה זה), בלי לשפוט; את השיפוט היא מניחה לדמויות הסובבות את גיבוריה, אולי גם לנו, הקוראים. ושוב – צער רב כי כשרון כזה נלקח כך.

 ומלה על התרגום – עמנואל פינטו עשה עבודתו נאמנה, ותענוג צרוף הוא לקרוא תרגום זה.

 מומלץ בהחלט.

ג'זבל – אירן נמירובסקי. תרגום: עמנואל פינטו. הוצאת  רסלינג (215 עמודים)

(פורסם ב- 28.1.2009 בפורום הספרים של YNET)

(Jezabel – Irene Nemirovsky)