מקרים אבודים – קייט אטקינסון

"…רומנים נותנים מושג מטעה לגמרי על החיים, הם מספרים שקרים ורומזים שתמיד יש סוף, כשבמציאות אף פעם אין סוף, הכול פשוט ממשיך עוד ועוד בלי סוף." (עמ' 50)

הטריגר לקריאה שניה בספר הזה, היתה סדרת הטלויזיה שנתקלתי בה במקרה; במקרה משום שעדיין לא תורגמה ולא הוקרנה באחד מערוצי הטלויזיה הרבים (למה באמת?) והחלטתי לרענן את זכרוני בכתיבה עצמה, רק כדי להיווכח (שוב) שהספר טוב בהרבה מהסדרה, ושבניגוד לסדרות אחרות, במקרים אחרים, כאן "תמצתו" את הספר לשני פרקים (אם כי לסדרה כולה קוראים בשם הספר הראשון), והפרקים הבאים עוסקים, שני פרקים בכל פעם, בשאר עלילותיו של ג'קסון ברודי, הבלש הפרטי שבראה קייט אטקינסון המופלאה.

ועוד סיבה לקרוא היא שעוד מעט יצא הספר החמישי בסדרת הספרים הזו, וצריך להתעדכן; בין קריאת שלושת הספרים הראשונים בסדרה לספר הרביעי עברו לא מעט שנים, והרביעי כלל לא תורגם לעברית (למה, באמת?) ורציתי לחזור לחוויה הראשונית של קריאת הספר הזה "מקרים אבודים"; מה גם שלראשונה קראתיו לפני כמעט עשור.

וסיבה לא פחות חשובה – כל ספריה של אטקינסון נשארו בספריה שלי, לקריאה חוזרת, ומפאת המקום המצומצם, לא הרבה ספרים נשארים, אבל אטקינסון היא אטקינסון, ועליה אסור לוותר.

ג'קסון ברודי הוא בלש פרטי. פעם הוא היה במשטרה, ולפני כן היה בצבא (אבל לא הלך לקורס קצינים, כי לא רצה להפוך לסנוב שחצן כמוהם). אחרי פרישתו הפך לבלש פרטי, והוא עסוק בעיקר במעקב אחרי אשה אחת שבעלה חושב שהיא בוגדת בו.

חוץ מזה הוא משמש על תקן כמעט-עובד-סוציאלי לקשישה אחת שמגדלת חתולים בגינתה, ונדמה לה כל הזמן שחוטפים אותם, או שהם הולכים לאיבוד, והוא נקרא בכל פעם לחפש את החתול האובד התורן, ומארח לה לחברה, משום שאף אחד אחר לא עושה את זה.

ואז נופלים לפתחו שלושה מקרים שונים, שלושתם ישנים לגמרי, ואיכשהו הגיעו אליו. שניים מהם פתוחים עדיין במשטרה, אולם פעולות החקירה נעצרו כבר מזמן.

המקרה הראשון הוא של ילדה קטנה בת שלוש, שלילה אחד נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. עכשיו, שלושים וארבע שנים אחרי שנעלמה מת אביה, ואחיותיה הגדולות יותר, שעתה הן כבר נשים במיטב שנותיהן, גילו, בזמן שהחלו לארגן את ביתו של האב המת (האם מתה כבר לפני שנים), את בובת המחמד של אחותן הקטנה הנעלמת, שאיש לא גילה אף פעם מה קרה לה.

במקרה השני פנה אליו תיאו ואייר, עד לפני עשור עורך דין מצליח שגידל שתי בנות, האחת כבר היתה מחוץ לבית, והשניה, בת שמונה עשרה כמעט, עמדה לצאת לאוניברסיטה בעוד זמן קצר, ובחופשת הקיץ הסכימה לעבוד במשרד של אביה, שביקש בסך הכל עוד כמה ימים של חסד בקרבתה, לפני שתעזוב את הבית. ביום הראשון לעבודה במשרדו, עת שהה בעיר אחרת, נכנס איש שמעולם לא זוהה למשרד, אוחז סכין בידו, פצע את אחד השותפים והרג את בתו, לורה. הרוצח מעולם לא נתפס, ותיאו איבד כל טעם לחייו.

"זה היה שנתיים לפני שמארלי נולדה וג'קסון עוד לא ידע את מה שהוא יודע כיום – איזו הרגשה זה לאהוב ילד, איזו הרגשה זו היות מוכן להקריב את החיים שלך בשנייה כדי להציל את חייו, ועד כמה הוא יקר לך, יותר יקר מהדבר היקר ביותר בעולם .. בגלל זה הוא לא רצה לקחת על עצמו את המקרה של תיאו ואייר. תיאו הפחיד אותו עד מוות, המקרה שלו הפך את מות ילדתו שלו למשהו אפשרי,אילץ אותו לדמיין את זה, לדמיין את מארלי במקוה של לורה ואייר." (עמ' 133)

בחייו הפרטיים של ברודי ישנה אשה לשעבר, שעברה לגור עם בן זוג חדש, ויש ילדה שהוא אוהב יותר מהחיים עצמם. בדיוק בתקופה הזו מתברר לו שאשתו לשעבר מבקשת לעבור עם בן זוגה ועם בתם לניו זילנד. וניו זילנד רחוקה. רחוקה מאד.

חוץ מזה יש מישהו שעוקב אחריו, כך נדמה לו, שמחבל במכוניתו, שמתנכל לו, ואין לו מושג מי זה.

וישנו גם המקרה השלישי; אשה אחת הרגה פעם את בעלה לעיני התינוקת שלהם, והפקידה את התינוקת בידי אחותה הצעירה. רשויות הרווחה חשבו שאין זה ראוי שהאחות הצעירה, נערה בשנות העשרה תגדל ילדה בת שנתיים, והעבירו אותה להוריו של הבעל המת. האחות הורחקה, ועתה, עשרים וחמש שנים לאחר מכן, היא מבקשת למצוא את הילדה האבודה ההיא, בעזרתו של ברודי.

שלושת הסיפורים, בנוסף לסיפורו האישי של ברודי, מתלכדים לספר מרתק שקשה להניחו מן היד (למרות שכבר ידעתי מה פתרון כל התעלומות שבו, מה גם שרעננתי זכרוני בצפיה בסדרה), וכך העברתי לי בנעימים את השבת האחרונה – בקריאה כמעט רצופה של הספר הזה.

כי ככה זה בספרים של אטקינסון, הנאה צרופה. תמיד.

ואל תתפתו לצפות בסדרה במקום לקרוא את הספרים, משום שהסדרה עושה עוול לכתיבה הכה נפלאה של אטקינסון (אם כי סוף סוף אני יודעת איך נראים גיבורי הספרים).

מומלץ מאד.

 

 

מקרים אבודים – קייט אטקינסון. תרגום: עפרה אביגד. הוצאת: כתר, עברית. 354 עמודים

Case Histories – Kate Atkinson

 

לרכישה (מודפס בלבד; לא מצאתי עותק דיגיטלי)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *