אדון החצר – טריסטן אגולף

אדון החצראמריקה – מה אנחנו באמת יודעים עליה? אפילו אם ביקרנו בה, וטיילנו לאורכה ולרוחבה, קראנו ספרים אין ספור, ראינו סרטים על ניו יורק ולוס-אנג'לס, או על מקומות נידחים יותר עד נידחים מאד. הצצנו לקהילות כמו האיימיש, דרך סרטים ואפילו בחיים.

 אבל מה באמת אנחנו יודעים עליה? על החצר האחורית שלה, על עיירות שכוחות אל במקומות נידחים לגמרי?

מקומות בהם ברור לגמרי מה ההבדל שבין אדומי העורף לבין "הזבל הלבן": "החבר'ה הפשוטים שונים מהאיכרים שמכונים אדומי העורף בדיוק כפי שאדומי העורף שונים מהזבל הלבן. אף שבעיני אחדים הם נראים כולם אותו דבר, או שהם נראים כשלושה פנים שונים של אותה מפלצת, או שהם מתנדנדים אי-שם בין שני קטבים נוראים באותה מידה – עכברושי הנהר והטרולים….".

 מקומות בהם מוטב לך להיות אזרח לבן עם פרנסה סבירה, הצועד לכנסיה לפחות אחת לשבוע, שולח את ילדיך לבית ספר בו האמונה השלטת היא הבריאתנות; ובכלל – כדאי מאד שתהיה בינוני למדי בלי שאיפות מיותרות, בלי השגות על אורח החיים הזה.

חברה שמרנית להחריד, ענייה למדי ונידחת במיוחד.

 לתוך מקום שכזה נולד ג'ון קלטנברונר – גיבור הספר אדון החצר.

ילד מוזר ג'ון קלטנברונר; מחונן בחוכמה רבה וחוש מעשי מפותח, יכולת שרידוּת מדהימה, לצד אטימות מסוימת, על סף האוטיזם אולי, למוסכמות חברתיות.

 מובן שילד שכזה יהא חריג בסביבה ההיא שתוארה למעלה; ומובן שהוא יסבול מכך בכל רגע ורגע בחייו.

 קלטנברונר נולד לאמו שלושה חודשים לאחר שהתאלמנה מבעלה האהוב – אגדה בחייו, ועוד יותר במותו. מעולם לא התגברה על המוות הזה, ובנה נאלץ, מיד כשעמד על דעתו, להיות "המבוגר האחראי" כמעט בכל היבטי חייו.

בגיל 8 שנים כבר החזיק וטיפח את החווה, כולל משק חי וגידולים. אבל את בית הספר תיעב.

 שנות התבגרותו עברו עליו בבדידות כמעט מוחלטת, עם חריגות הולכת ובולטת יותר ויותר.

 המזל הרע, או שמא נסיבות חיים יוצאות דופן, ממשיכים להתנכל לקלטנברונר על כל צעד ושעל, בתוך המקום ההוא, שהוא המיץ של הזבל של ארצות הברית של אמריקה.

 אגולף, בכישרון יוצא דופן, מתאר בפרטי פרטים, ומבלי רגע דל אחד, את אורח החיים באותם מקומות נידחים שמעולם לא פגשנו, ויש לשער שלא נפגוש. כל אלה דרך סאגת חיים שלא היתה מביישת אף גיבור טרגי לאורך הדורות.

מומלץ !!

 

אדון החצר – טריסטן אגולף. תרגום: צילה אלעזר ודנה אלעזר-הלוי. הוצאת: זמורה ביתן ו- הד ארצי. (436 עמודים)

(פורסם ב– 13 דצמבר, 2009 בפורום הספרים של YNET)

(Lord or the Barnyard – Tristan Egolf )

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *