יחידה נפרדת – שולמית ואיתמר גלבוע

יחידה נפרדת

בשלוש מלים:

חבל על הזמן
(במובן המקורי, כמובן)

חבל על הזמן שבזבזתי על קריאת ה – "רם אורן וונאביס" הללו (הוא בכל זאת עושה את זה יותר טוב, וגם הוא – אחד ממנו מספיק)

אם כי במקרה של הספר הלזה שהונח בידינו – התיאור הגרפי המפורט נגע לאינצידנט אחד בלבד, ובעיני , אם להשתמש בביקורתו המצוינת של דגזהב שנדדה כבר עמוד אחד אחורה – הרי זהו עוד איזה אייטם בצ'קליסט של כתיבת הספר.

ואשר לתיאורים גרפיים בכלל – לפעמים הם חלק מן הספר, ויש להם תפקיד (מאהבה של ליידי צ'טרלי המצוין שכבר הוזכר כאן), ולפעמים הם משרתים איזו מטרה של הסופר ("איזה מתקדם אני שאני מכניס כאלה תיאורים לספר").

אז – כל ענין לגופו; הספר הזה (שרק העובדה שיש כאן כך וכך דפים כרוכים יחד, היא המעניקה לו את התואר "ספר") לא צריך תאורים מפורטים.. אבל, לטעמי, הספר הזה מיותר לחלוטין (כך שאולי דעתי על מקום התיאורים מתייתרת מאליה).

ואשר לג'ון גרישם – לא הייתי נתלית באילן זה כלל; סופר גדול הוא לא, אבל יופי של "מספר סיפורים" (ונקודת הדמיון היחידה בינו לבין כותבי "יחידה נפרדת" הינה השימוש ב"נוסחה" – רק שאצלו זה מצליח, אצלם לא).

אשר לספר המדובר, מעבר לדברים שכתב דגזהב באחת הביקורות – על הצורך להביא קצת מכאן וקצת מכאן, שיהיה מאגניב וכזה כאילו – ההרגשה שלי בערך באמצעו של הספר היה שנלקחה כאן איזו נוסחה ולתוכה הולבש סיפור.

אז הנוסחה אולי עובדת, כשכותבים כמו שצריך.. אם יש הכרח, למשל (ודברו על זה כאן בעץ אחר) להביא תיאור גרפי של משגל בין שני אנשים – אז למה רק אחד? או שזה לא חלק אינטגרלי מן הספר ורק צורך להיות "מתקדם" ("מאגניב" כבר אמרתי?)

או הבאת דמויות משנה והשלכתן בדרך – אחרי השימוש – כאילו שאין להן שום משמעות… אז – אם אין להן משמעות לשם מה הובאו מלכתחילה? מה היה תפקידן בסיפור – למלא עוד כמה דפים?

שלא לדבר על העלילה שלפרקים הזכירה לי דמויות מ"מיילס אנד בון" (כן, גם שם יש נוסחאות שצריך רק "להשחיל" לתוכן דמויות ושמות).

וכמובן – הסיום המפואר, שכל כך הוזהרנו שלא לגלותו לאף אחד, שהתגלה כ"תפירה" גסה ונסיון לסגור קצוות.

אז נכון – לא הייתי מוכרחה לסיים את הספר, לא הייתי מוכרחה לכתוב ביקורת, או להתיחס אליו כלל.

אבל קראתי, כי כפי שכבר אמרתי, אני מרגישה שבכך אני ממלאה את חלקי ב"הסכם", ותגובתי היתה בהתאם למה שקראתי.

והאמינו לי אני קוראת הרבה; הרבה מאד.

אני מאד מצטערת אם פגעתי ביוצרים, לא זו היתה כוונתי (באמת), אלא שהספר הזה באמת ובתמים אינו ראוי בעיני.

יחידה נפרדת – שולמית ואיתמר גלבוע. הוצאת ידיעות ספרים. (430 עמודים)

(פורסם ב- 28.2.2008 בפורום הספרים של YNET)

אלה יווניה קוראת ספרים