שביל פירורי הלחם – קים סוניי

שביל פירורי הלחם

שביל פירורי הלחם הוא השביל שסימן הנזל לו ולגרטל, כדי שיוכלו לחזור הביתה אחרי שאביהם הובילם ליער, במצוות האם החורגת.

אלא שהציפורים אכלו את פירורי הלחם,  ואי אפשר היה למצוא את הדרך הביתה, רק ללכת לאיבוד.

 לקים סוניי לא היה גם שביל של פירורי לחם; אמה השאירה אותה בשוק ואמרה שתחזור לקחת אותה.

ולא חזרה.

נותרה רק ילדה בת שלוש, לבדה, מחכה לאמה שתשוב.

ומשלא שבה יום ולילה ויום, נלקחה הילדה לבית היתומים, ומשם – כדרך ילדים קוריאניים לא מעטים שהוריהם מפקידים אותם בבתי היתומים כדי שימצא הזר שיאמץ אותם ויתן להם חיים טובים יותר, משם נלקחה קים סוניי על ידי זוג אמריקני בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, היא וילדה נוספת – לגדול בארצות הברית של אמריקה, כילדה אמריקאית לכל דבר.

 קים נלקחה ללואיזינה, ונהייתה לה משפחה חדשה – עם סבא וסבתא, הורי האם המאמצת (האם החורגת?), וסבתא רחוקה יותר, במדינה אחרת.

 קים נושאת עמה זכרון רחוק מאמה, ומסבתה, ואולי גם מאח קטן.. היא לא זוכרת בדיוק; ואין היא יכולה להרגיש שייכת לגמרי למשפחתה החדשה, אם משום שהוריה צעירים כל כך, ועדיין אינם יודעים בדיוק איך לגדל משפחה, ואם משום שמי שניטש פעם אחת לא ירשה לעצמו להקשר בעבותות למשפחה חדשה, כי אולי גם היא על תנאי.

גם הסביבה מתיחסת לקים כאל זרה, שהרי תווי פניה בולטים כל כך, וברור שהיא ממקום אחר.

רק הסבא הלואיזיני מצליח למצוא מסילות ללבה, ולבבות שניהם נקשרים זה לזה עד מאד.

 אחר כך היא נודדת לארצות אחרות, לאירופה, מנסה למצוא שורשים, קשר, מקום שהיא יכולה לקרוא לו בית.. ופוגשת באהבה גדולה, אהבה ענקית, אהבה של פעם בחיים.

אהבה חונקת.

אוליביה, האיש שאוהב אותה, אוהב אותה על פי דרכו, עוטף אותה, דואג לה, מתווה לה דרך, קונה לה, מכין לה, עושה לה… ולא נותן לה מרחב, אף לא צר ביותר, לחיות.

ספר על אהבה גדולה, ספר על חרדות ופחדים, על מהות המשפחה. אוטוביוגרפיה מרהיבה של אשה צעירה (כן, הסיפור אמיתי)

וצ'ופר "מדליק" – בסוף (כמעט) כל פרק – מתכונים של מאכלים המוזכרים במהלכו; ממש כמו ב"דונה פלור נשואה לשניים". וכל מי שאי פעם רצה להכיר את המטבח המופלא של לואיזינה – נכון לו כאן תענוג צרוף. המתרגמת המצטיינת אף טרחה להמיר מידות ממידות אמריקאיות למידות מקומיות.

רק הרעב, לחיבה, לאהבה, לשייכות; החרדה מאבדנם של אלה, מוסיפים צל מעל כל התענוגות וההנאות.

מומלץ ביותר

שביל פירורי הלחם – קים סוניי. תרגום (מופלא לגמרי) נעה בן-פורת. הוצאת: אריה ניר. (318 עמודים)

 

(פורסם ב – 1 פברואר, 2011 בפורום הספרים של YNET)

(Trail of Crumbs: Hunger, Love, and the Search for Home – Kim Sunee)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *