אני, קלאודיוס – רוברט גרייבס

אני קלאודיוס

הרודן מת, נרצח; האם עתה תורה של הרפובליקה?

 נדמה כאילו חדשות הימים האלה נכנסו לתוך הספר הזה, או יצאו ממנו – הרודן מודח על ידי אלה שמאסו בשלטונו המושחת, ועתה יש ציפיות לדמוקרטיזציה או דמוקרטיה… אבל מנגד נשמעים קולות הטוענים כי היציבות תושג רק עם המשכיות, אחרת אנו צפויים לכאוס.

 קליגולה הוא הקיסר שנרצח ובמקומו מונה קלאודיוס, המספר, דודו – אחי אביו של קליגולה. קלאודיוס הנכה, שנחשב ימים רבים לשוטה, מאוס על אמו, על סבתו, על כולם כמעט, משום מראהו, גמגומו..

קלאודיוס שהאמין באמת ובתמים בקיומה של הרפובליקה, שבחר לבלות את חייו בחיפוש תעודות ובכתיבת ספרי הסטוריה, שדחק עצמו תמיד לפינה כדי שלא יתבלט, שלא יחשדו בו, שלא ירצח או יעונה או יאסר.

 כי קליגולה, וטיבריוס לפניו חשדו בכל, חשו כי הכל זוממים כנגדם, פחדו מתככים וממזימות סתרים; גם מסמכים מזויפים נשלחו ונעשה בהם שימוש, שלא לדבר על מינויים בכירים בצבא… אופס, שוב נדמה כי עניינים עכשוויים לגמרי עשו דרכם לתוך ספר בן כשמונים שנה.

 ולעם מספקים לחם ושעשועים, לחם ושעשועים; שלא ידע, שלא ישים לב לעניינים האמיתיים הקורים "מעליו". "קליגולה היה בן עשרים וחמש כשנעשה קיסר. רק מעט פעמים, אם בכלל, בתולדות העולם, היה נסיך ששבחו נישא בהתלהבות רבה יותר בעלותו לשלטון, או שהיתה לו קלה יותר המשימה לרצות את משאלותיו הצנועות של עמו – רק שלום ובטחון".

ומשמסופקים אותם לחם ושעשועים, אין העם רואה את השחיתות והסיאוב .

וקליגולה – שכולם האמינו כי כבנו של אביו הריהו כליל המעלות, ועל כן תמכו בשלטונו ואהבו אותו, לא יכלו לדעת, וכשיכלו – לא רצו לדעת עד כמה מושחת ועד כמה יתגעגעו לשלטונו של קודמו, שיותר מכל היה שטוף זימה – השפיל ואנס נשים ככל העולה על רוחו, ואף בגברים ובנערים צעירים לא בחל.

 אוגוסוטוס, הקיסר שבתקופתו נפתח הספר פעל בשיתוף פעולה מלא עם רעייתו ליוויה, בה נתן אמון מלא, והיא זו שבעצם ניהלה את המדינה. ליוויה ראתה באימפריה את חזות הכל, ונהגה בסוג של מקיאווליזם; כך יכולה היתה לפעול להדחתם ואף למותם של אנשים רבים, ללא כל קשר לקרבתם אליה (כולל צאצאיה ואף אוגוסטוס עצמו). מובן שלא היתה נקיה ממשוא פנים וביקשה בכל דרך, ואף הצליחה, להביא להכתרתו של טיבריוס כיורשו של אוגוסטוס.

 כל מי שראה את סדרת הטלויזיה המופתית – אני קלאודיוס – לא יופתע מפיתולי העלילה והתככים, ומי שלא ראה (מתבקש לגשת לספריה הקרובה ולהשיג לעצמו עותק לצפיה) יהנה מרומן הסטורי חכם, סוחף, מהנה, כתוב היטב.

מומלץ ביותר ולגמרי

אני, קלאודיוס – רוברט גרייבס. תרגום מצוין בהחלט (כולל הקדמה המסבירה את הצורך בתרגום מחודש): אביעד שטיר. ספרי עלית הגג – ידיעות אחרונות. (507 עמודים)

ועוד משהו – בראיון עמה, לא מזמן, אמרה נועה מנהיים,עורכת ספרות המקור בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן : "לטענת מנהיים, מבצעי "הארבע במאה" המושמצים תדיר הם ההזדמנות של סופרים לא מוכרים לאסוף קהל. "כשיש מבצע של ארבעה ספרים ב-100 שקלים, את יכולה לקנות שלושה ספרים של סופרים מוכרים. ברביעי יותר קל לך להמר ואולי תנסי סופר לא מוכר".

 ואכן, אלמלא מבצעי ה"ארבע במאה" כנראה שקניית (וקריאת) ספר המופת הלזה היתה מתעכבת עוד.

(פורסם ב– 12 פברואר, 2011 בפורום הספרים של YNET)

(I, Claudius – Robert Graves)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *