ארכיון תגיות: גלית דהן קרליבך

סוּפה של אליס – גלית דהן קרליבך

"נולדתי בהצטיינות. 'אפגר עשר. הציון הגבוה ביותר,' הדגישה אליס. אני התינוקת היחידה שקיבלה אי-פעם ציון כזה גבוה. אצלה – גם אם הם ורודים, גם אם אוחזים מיד בפטמה, גם אם הם מביעים עניין ונושמים כהלכה – רוב התינוקות מקבלים 'נכשל'. אפילו הם מתנאים בפניה בפעלולים מתוקים, אליס לא נכנעת. בטופס היא כותבת את הציון 9 בידיים רועדות (כי עשר זה אלוהים), ואלי, מאחורי גבה של היולדת, היא מעגלת אצבעות לאות אפס עגול ומאופס. .." (עמ' 33)

סוּפה היא המספרת. בתה של אליס. אם חד-הורית. אין אבא בתמונה. אין אחים. משק אוטרקי של נשים בלבד. כזה שכבר פגשנו פעם אצל דהן קרליבך ב- "אחותי כלה והגן נעול". הן בנות המשפחה היחידות. אין סבא וסבתא. לא ידוע מי האב. הורי האם טבעו בטטואן. אחותה מתה מצריכת סמים. נותרו רק האם והבת. והאם עוטפת, ככל יכולתה, את בתה בצמר גפן. מרחיקה אותה מכל צרות ופגעים ואסונות, אמיתיים או מדומים. חיה במושב קטן ומבודד, לא רחוק מקיבוץ אחד שאליס גרה בו פעם, ועכשיו כבר לא, ולבה מלא על הקיבוצים והקיבוצניקים (על אדמות המריבה בין המושבים לקיבוצים, על ההרחקה, על החינוך; דהן קרליבך לא תחסוך מן הקורא/ת את דעתה בנדון, ואת הצד שהיא לוקחת).

מרחיקה אותה מכל מה שיכול לאיים. מכל מה שיכול להפריד ביניהן. מצאה תירוצים לצבא, כדי שלא תגויס, מנעה ממנה ללכת לאוניברסיטה, למרות מלגה שקבלה. סדרה לה עבודה בבית. ממש בבית – סוכנות הדואר המקומית. זו הפוגשת את הדואר-נע (באוטו האדום) ומקבלת מכתבים ומוסרת מכתבים.

מרחיקה אותה ממחזרים, כי גברים זה מסוכן, הם יכולים לגרום לכל מיני צרות ומכאובים. וצריך להזהר.

להמשיך לקרוא

Share

ערפילאה – שובו של פי עשר – גלית דהן קרליבך

שובו של פי עשרספר שני בסדרת ערפילאה אף הוא לבני הנעורים חובבי העולם שקצת מעבר, וכמובן חובבי האות הכתובה.

לפני מספר חודשים שוחחתי בענייני ספרים וספרות עם שני תלמידי בכתה ד', שניהם קראו את כל סדרת הארי פוטר, את כל סדרת נרניה, את אגם הצללים, את ערפילאה, כמובן (שניהם שמחו לשמוע שההמשך בדרך) ועוד ועוד. ושמחתי שיש ילדים שעוד קוראים ספרים, ואפילו עבי כרס, ואפילו כאלה שלא קראתי (כל ספריו של ריק ריירדן, למשל), ועוד יותר שמחתי שיכולנו לדון בספרים שקראו ויכולתי לשמוע תובנות מנקודת מבט צעירה קצת יותר.

ובהחלט שמחתי אף אני כי יצא ספר שהוא המשך לערפילאה, ובו שוב הילד שאול שאמו קצת מכשפה, ועל כן הוא חצי מכשף בעצמו ושוב נעלמת אמו, וכמוה נעלמים, בחצות הלילה של לילות ירח מלא, אנשים רבים, בעיקר במדינתנו הקטנה, ושוב המכשפה הטובה עננה, השולטת בערפילאה, וממלכת רעים חדשה – כפילוניה.

"כפילוניה שכנה תחת האדמה, בקו שבין המַגמה ללבה. ריח ביצים רקובות תמידי עמד באוויר בגלל מעיינות הגופרית שנבעו בה. מכיוון שארץ ללא תושבים איננה ארץ, גם כפילוניה זכתה בתושבים, יצורים שנראו כמו אנשים רגילים: היו להם עיניים, רגליים, שיניים, ואפילו אף במרכז הפרצוף, ממש כמו שנהוג. אבל היצורים הללו לא היו בני אדם, אלא כפילים של כל בני האדם שעל בני האדמה. …

כשבכדור הארץ נולד תינוק, חלק הלידות בכפילוניה זעה במהירות ושחררה ביצה חומה ובוצית. לכפיל שבקע לא היו אבא ואמא וגם לא אחים, והוא גידל את עצמו: אכל אדמה ושתה ממי הביצה הסמוכה." (עמ' 98 – 99) להמשיך לקרוא

Share

ערפילאה – גלית דהן קרליבך

ערפילאהמכיון שמדף-הספרים-הממתינים-להיקרא בביתי כמעט קורס, העברתי את הספר לנכדי הבכור, חובב קריאה ידוע, שכבר צלח ספרי מכשפים וקוסמים כמו כל סדרת הארי פוטר, אגם הצללים ועכשיו את ערפילאה וביקשתי את חוות דעתו, לפני שאני קוראת.

הוא בהחלט נלהב, ולכן הבטחתי לו כי אחזיר אליו את הספר, אולי יום אחד ירצה לקרוא בו שוב, או שאולי אחיו הצעיר ממנו ירצה, מיד לכשאסיים לקראו.

אז קראתי – ככה, בין כסה לעשור, בשבת אחת, בכמה שעות.

סיפור הרפתקה שיש בו ילדה מכשפה (אבל מכשפה טובה) שנחטפת על ידי דודתה המכשפה הרעה, משום שהנביא המקומי מנבא משהו ממנו ניתן להסיק כי היא המלכה הבאה של ממלכת ערפילאה; ילד "חנוּן" לגמרי ששני הוריו נעלמים באותו יום והוא מועבר לאיזה מין בית יתומים שבו המנהלת חוסכת בכספי הרווחה שהיא מקבלת, והילדים זוכים לתנאים דיקנסיים כמעט.

יש בספר ממלכת הטוב והרע, יצורים פלאיים, גדר מכושפת, יצורי ביניים החיים בביצות, שפעם היו טובים ועכשיו הם (אולי) לא. יש בו מלך המכשפים הטובים שעוד רגע יפרוש מכסאו; יש בספר מכשפה טובה, אמה של הילדה המכשפה, שהיא קצת שלומיאלית, אבל מלאה טוּב לב.

ועוד ועוד. לא מעט מצאתי עצמי עורכת השוואות עם כל מיני עניינים שמצאתי בסדרת הארי פוטר, לא מעט חשבתי כי ניתן היה לחסוך בשפה המלעיגה על המבוגרים, בעולם האנושי, אבל הסך הכל הכללי הוא כי הספר בהחלט מרתק, וילדים צעירים ימצאו בו עולם ומלואו, הרפתקאות מלוא החופן, ומתח לא מועט.

 

מומלץ לכל ההורים שמחפשים ספר שירתק את ילדיהם.

 

ערפילאה – גלית דהן קרליבך. הוצאת כנרת זמורה ביתן. 271 עמודים

 

לרכישה

לרכישה דיגטלית

Share

קצֶה – גלית דהן-קרליבך

קצהלפעמים טוב להמתין קצת עם כתיבת הסקירה על ספר זה או אחר, משום שאם "אשן על זה לילה" אולי אתעורר עם תובנות אחרות.

 וזה בדיוק מה שקרה לי עם הספר הזה, שבזמן הקריאה בו שקלתי אותי להפסיק אולי להמשיך בכל זאת (והרי נותרו לי רק עוד כך וכך עמודים… והיא כותבת כל כך יפה), משום שזכרתי את ספרה הקודם שכה אהבתי – אחותי כלה והגן נעול, והספר הזה אחר לגמרי…

 אבל גמרתי לקראו באמצע הלילה, וכבר הייתי עייפה, והיה קר, אז השארתי לערב הבא, לאחרי שעות העבודה.

וקרה לי דבר מוזר: בדרכים משלו ליווה הספר את חלומותי, ובבוקר ובכל שעות היום הלכה והתגבשה בי דעה אחרת לגמרי, מחשבות אחרות לגמרי על הספר. פתאום נפתח בי חלון והבנה אחרת של הספר.

ושמחתי. שמחתי שהמשכתי עד הסוף ושמחתי שחיכיתי קצת עם הביקורת, שנהפכה לה על פניה.

להמשיך לקרוא

Share

אחותי כלה והגן נעול – גלית דהן קרליבך

אחותי כלה והגן נעול

"מספר סיפורים טוב יודע לא רק איך לספר, אלא גם מתי להפסיק." (עמ' 34ׂ)

גלית דהן קרליבך בהחלט יודעת לספר סיפור!

ארבע נשים – סבתא, אם ושתי אחיות תאומות חולקות בית אחד, מוזנח מעט, בשכונה נידחה בירושלים.  גברים לא נמצאים בבית הזה, או ברקע. "גברים לא במזל שלנו" כפי שאומרת הסבתא.

וסיפוריהן של אותן נשים שסגרו ביתן בפני החוץ, והן מקיימות בו משק אוטונומי, שאין בו דריסת רגל לזרים, או לסתם "אחרים". הגברים היחידים המורשים להכנס לבית הם הרופא ו"הנהג" (שחובב בני מינו, ועל כן מותר בכניסה).

 המספרת – טלוש – הבכורה מבין התאומות (בדקותיים תמימות), החכמה ביניהן, הפחות (בהחלט פחות) יפה, המעשית, וכמובן – אוהבת ספר: "כבר בגיל ארבע גיליתי את הקסם שמעבר לאותיות. חלון שחור וסתמי ניצב מול הלא-מבינים, אלה שלא ידעו את הסיסמה. אני פתחתי את החלונות בשתי עיני, ואחוזת בולמוס בלעתי ספרים. .. כמו מוזגת משוגעת עירבבתי ספרים, לא במתכוון. לא העדפתי אף דיקנס אחד על אגאתה כריסטי. שאף ספר לא ירגיש מקופח." (עמ' 128).

להמשיך לקרוא

Share