ארכיון תגיות: גרף

זו אני, איווה – גלית דהן-קרליבך

התוכנית לכתיבה יצירתית, הידועה יותר כ"סדנת הסופרים של איווה ", באוניברסיטת איווה שבאיווה סיטי, איווה, היא תוכנית  אקדמית לכתיבה ברמה הגבוהה ביותר בארצות הברית. התוכנית הינה לתואר שני, ובין בוגריה ניתן למצוא סופרים וסופרות רבים, זוכי פרסים יוקרתיים, מרצים מבוקשים ועוד.

בנוסף לתוכנית האקדמית, מקיימת האוניברסיטה סדנת כתיבה בינלאומית בכל קיץ, אליה מוזמנים סופרים וסופרות, משוררים ומחזאים נבחרים, ממדינות שונות, לתקופה של שלושה חודשים, ומאז 1968 מוזמנים ומשתתפים גם כותבים מישראל.

עוד על תוכנית הכתיבה ניתן לקרוא בכתבתה של גילי איזיקוביץ ב"הארץ" – בקו הייצור של ספרות איכותית.

גלית דהן קרליבך, סופרת צעירה ומצוינת ועטורת פרסים מבית, הוזמנה אף היא לסדנה הבינלאומית, והספר, או נובלה, אם תרצו, "זאת אני, איווה" מבוסס על חוויותיה במקום.

המספרת, סופרת צעירה (ממש כמו דהן קרליבך), שמאחורה שלושה ספרים (לדהן קרליבך שלושה ספרים למבוגרים, אך היא כתבה גם לבני נוער), מוזמנת, לסדנה הבינלאומית באיווה, הזדמנות פז, שאין מי שלא ישמח או תשמח לקבל. לסדנה מגיעים יחד איתה כותבים וכותבות ממקדוניה, טיבט, מלזיה, יפן, איראן, מצרים, פלסטין, פולין אוסטרליה, שוודיה, קניה, כמה מדינות מדרום אמריקה, ובטח שכחתי עוד כמה. אין היא נותנת להם שמות, אלא מכנה אותם בשם ארצות מוצאם, כולם וכולן מוטלים אל תוך הקלחת הזו ששמה סדנה בינלאומית וליצור ביניהם אינטרקציות, אולי לכתוב, אולי לא, להשתתף בערבי הקראה, לטייל, לקבל השראה ותובנות ומשהו להמשך החיים ככותבים וכותבות.

להמשיך לקרוא

Share

חנות המשי – טאש אוו

חנות המשיסין, החלק של מאלאיה, אי אז לפני הקומוניזם, תקופת מלחמת העולם השניה וגרורותיה, ארץ שרבים בה בעלי האינטרס הזרים, בעיקר בריטים, בעלי מכרות, בעלי עסקים, אדונים. העניים המקומיים משרתיהם. פועלים במכרות ללא תנאים. הכל בשל לכניסת הקומוניזם.

מן העבר השני – יפן מתחילה לפלוש לחלקים נרחבים, לספח לה.

ובעמק אחד, נידח למדי, גדל ג'וני לים.

וזה סיפורו. פועל מכרות, מכונאי מלידה, בעל יכולות מופלאות לתקן כל מנוע, עם שימוש מועט ביותר בכלי עבודה. רגיש לצדק חברתי, מתעניין בקומוניזם:

"שנים רבות חלפו לפני שהצליח למצוא עבודה בקלות. אנשים רגילים פחדו מאדם כגון ג'וני. … אלמלא טוב ליבם של זרים אין ספק שהיה מת. היה זה בלתי נמנע שבמהלך תקופה זאת בחייו יווצר הקשר האמיתי הראשון שלו עם הקומוניזם. באותם זמנים שרץ העמק קומוניסטים – אנשי גרילה, תומכים, פעילים פוליטיים. ג'וני, צעיר זעוף ומלא שנאה.. התאים לקומוניזם באופן מושלם. .. אנשים אלה הציעו לג'וני יותר מאשר אידיאולוגיה; הם הציעו לו מקום בטוח לישון בו, מזון פשוט ומעט כסף. זה כל מה שעניין אותו באותה תקופה." (עמ' 44)

להמשיך לקרוא

Share

מופע הצללים – אסופה. סיפורים בהשראת ריי ברדבורי

מופע הצללים"'כתבתי רק ספר מדע בדיוני אחד בחיי, 'פרנהייט 451', שהתבסס על המציאות. פנטזיה מתבססת על מה שאינו מציאותי. ..'" (עמ' 427)

מאז קראתי את הספר המופלא פרנהייט 451 ואף ראיתי את הסרט המופלא והמדהים (אם כי יש בו צדדים מגוחכים מעט, במרחק של כחמישים שנים מאז הופק), השם ריי ברדבורי מעורר בי ריגושי עונג (ספרותיים, תרגיעו!) הן משום דמיונו המהפנט, הן משום יכולת ראיית העתיד הפנטסטית שלו. לכן, משראיתי, בשבוע הספר האחרון את הספר הזה בדוכן הספרים, נתערפלו מעט עיני, ולא שמתי לב כמעט שהספר אינו משל ברדבורי עצמו, אלא אסופת סיפורים קצרים בהשראתו / השפעתו.

ואף-על-פי-כן, גם מששמתי לב לכך, ושמצאתי עצמי עם הספר הזה הולכת הביתה בשמחה, הרי שהסופרים שתרמו מכתביהם לו, הם (אלה המוכרים לי, לפחות) מן המשובחים שבכותבי המדע הבדיוני, העולם העתידני, הפנטזיה.

ספר סיפורים קצרים מטיבו נקרא אחרת מרומן או נובלה; צריך לקרוא כל סיפור בנפרד כדי שלא יתערבבו זה בזה. תמיד יהיו סיפורים טובים יותר או פחות בעיני הקורא/ת, כאלה שיישארו לאורך זמן, כאלה שיתפוגגו כערפל עם זריחת החמה. הספר הזה גם נקרא בהפסקות; כאשר הייתי צריכה הפסקה מרומן אחד, לפני מעבר לרומן אחר, לפני נסיעה לחו"ל, כשאין רצון להתחיל ספר חדש (ואז "לסחוב" אותו הלוך ואולי חזור מן החו"ל, כשהבטחתי לעצמי שלחו"ל נוסע רק הקינדל), וסתם כשלא ידעתי להחליט מה יהיה הספר הבא (אחרי הכל, תמיד ישנם כארבעים ספרים הממתינים לתורם להיקרא).

להמשיך לקרוא

Share

ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור – מארק טווין

ינקי מקונטיקטבאיחור ניכר, אך בתרגום מחודש ומשובח (של יעל אכמון) התוודעתי סוף סוף לאחת הקלאסיקות שמוטב וצריך לו לאדם לקראן ביום מן הימים.

 כשמו כן הוא – ינקי בן המאה ה- 19 מגיע אל אנגליה של המאה השישית, לחצרו של המלך ארתור האגדי, ושם הוא נתקל בכל אותן רעות חולות של התקופה: מעמדות,  אבירים המכלים זמנם במלחמות איש ברעהו אם אינם עסוקים ב"ציד" הרפתקאות שונות ומשונות, עבדים המועברים מיד ליד בתמורה זעומה, אריסים הנאלצים לשרת קודם כל את אדוניהם ורק אחר כך את עצמם, ומעל הכל – הכנסיה המטילה אימה על הכל.

המספר המלא ביקורת על החברה אליה נקלע, מבקש להקים מייד רפובליקה בממלכה,  ומייסד במחתרת עתודה להחלפת כל מוסדות המדינה – תוך שימוש בכלי המודרנה של המאה ה- 19:  טלפון, עיתון, חומרי נפץ, חשמל.

 בדרכו למימוש החזון האוטופי לא מהסס הינקי להשתמש בכלים המעמדיים המוקנים לו, ובכך הופך מרצון או בעל כרחו, לחלק מן השיטה הקיימת.

 בלשונו המושחזת מבקר מארק טווין את החברה הבדיונית האנגלית של חצר המלך ארתור, שרבים ממנהגיה נכונים אכן לזמנם, ואולם בחלקם הצליחו לדלג על יבשות ומאות בשנים והגיעו גם לארצות הברית של המאה ה- 19 (ובצער אציין כי העבדות ממשיכה להתקיים עד ימינו אלה, גם אם דרכיה שונו, גם אם מעורב כסף רב הרבה יותר בכך).

 אחרית הדבר מאת נועה מנהיים מאלפת ומרתקת אף היא.

 המהדורה מלווה באיוריו של דניאל בירד, שאייר את המהדורה המקורית, ואלה מוסיפים לו לווית חן.

 מומלץ בהחלט.

 

ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור – מארק טוויןתרגום: יעל אכמון. הוצאת גרף (367 עמודים)

(פורסם ב– 28 נובמבר 2009  בפורום הספרים של YNET)

(A Connecticut Yankee in King Arthur's Court – Mark Twain)

Share