ארכיון תגיות: דונה טארט

החוחית – דונה טארט

HachochitCOVERfinalכשאני קוראת ספר, אני נוהגת לסמן לעצמי משפטים שארצה לזכור ממנו, משפטים שארצה לצטט בסקירה שלאחר הקריאה. כדי לסמן אני משתמשת בדגלוני סימון דביקים, שמאפשרים לי לסמן בדיוק את הפסקה אליה התכוונתי. פעם נהגתי להשתמש בסימניות, אלא שאחרי שריבוי סימניות במקרה של ספר שאהבתי במיוחד, גרם להיפרדות הכריכה, ונאלצתי לחפש פתרון פחות הרסני לספרים.

וזה בדיוק העניין – כמות הסימניות, או דגלוני הסימון במהלך הקריאה יש בה כדי לתת איזושהי אינדיקציה ליחסי אל הספר שאני קוראת. ועל כן – מיעוט הסימונים בספר הזה, שהוא עב כרס עד מאד, 838 עמודים למען הדיוק, יש בו, עם סיום הקריאה בספר, איזשהו משהו המעורר איזו אי-נוחות מסויימת; כל כך הרבה עמודים (כתובים ביד-אמן נפלאה, יש לציין), כל כך מעט להביא מהם בפני קוראות עתידיות וקוראים עתידיים. זה (קצת) אומר דרשני, לא?

והרי כל כך הרבה נאמר בשבחו של הספר, במדורים רשמיים, ופחות רשמיים, בבלוגים, ואפילו בפורום הספרים ב- YNET, זה שהלך לעולמו לא מכבר..

אז מה? – אני מפספסת כאן משהו? אבדתי את היכולת להבחין? ליהנות?

או, שאולי, כמו שאמרה מישהי – "מודה בהכנעה שלא התמוטטתי מקסמי החוחית. אבל כל כך הרבה אנשים שאני מעריכה את טעמם כן התמוטטו, שאני שוקלת לשקר בקשר לזה".

להמשיך לקרוא

Share

הידיד הקטן –דונה טארט

הידיד הקטןרובין נרצח

ככה סתם, ביום האם, נמצא תלוי על חבל, ורק שתי אחיותיו הקטנות לידו 

רובין שהיה הבן הבכור, הילד המוצלח והאהוב, הותיר חור (מה חור? בור ענק), ובתוך האין הזה צריכות אחיותיו לגדול

אמא של רובין שוקעת לאיטה באבלה

אבא של רובין עוזב לעיר אחרת

הרייט, שהיתה רק בת שנה ביום מותו של רובין, ובעצם אינה זוכרת אותו, מוקפת בנשים – אמה הנובלת, אחותה השתקנית והיפה, סבתה – אם אמה, שהיא בתו של שופט ידוע שירד מנכסיו, שלושת אחיותיה של הסבתא והמשרתת השחורה, המשתכרת שכר מגוחך, והיא היחידה המעניקה לילדה סוג של חום ואהבה.

להמשיך לקרוא

Share