ארכיון תגיות: יוסי אדלר אולסן

גאולה – יוּסי אדלר אולסן

%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%90%d7%93%d7%9c%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9fספר ש"עושה את העבודה". מהפך דפים, מדיר שינה מהעיניים (עד שהן מסרבות להמשיך אפילו עוד רגע אחד), מרתק עד סופו. והסוף, כנהוג בספרי מתח מן הסוג הזה, מוכרח להיות טוב; גם אם טוב מריר מעט.

בפרולוג לספר שני אחים צעירים כלואים בבקתה, וקר להם. קר מאד. שניהם כבולים, פיותיהם חסומים, ואין להם סיכוי. כלל. שניהם נושאי תפילה שקטה לאלוהיהם, שמים בו מבטחם, אבל יודעים שזה לא בהכרח יעזור. ואז מגיע האיש.

ובקפיצה להווה. קארל מרק, בלש המשטרה העומד בראש מדור Q, המדור למקרים אבודים. תיקי חקירה שלא נסגרו בעבר, אלא הונחו בצד, עד שיגיע איזה מידע ש"יעיר" אותם, זה המוכר לקוראי וקוראות "אישה בכלוב", ו"הציידים", יחד עם עוזרו הסורי הגולה – אסד, והעוזרת המוזרה ביותר שהוקצתה לו – רוז, מתבקשים לחקור איזה מכתב בבקבוק שנח על אדן החלון של איזה חוקר סקוטי, במשך כמה שנים, ולבסוף נשלח אליהם, משום שנדמה שהשפה היא דנית.

אלא שהמכתב, פתק, בעצם, עבר גלגולים רבים, נחשף לשמש, והנייר מתפורר, וקשה לפענח מה בדיוק כתוב שם. אבל ברור שמה שנכתב נכתב בדם. ממש בדם.

להמשיך לקרוא

Share

הציידים – יוּסי אדלר אולסן

הציידים - יוסי אדלר אולסוןיש משהו מאד טוב בימים של חופשה, שאין בהם שום תכניות, או דברים שצריך לעשות, ואפשר סתם לנוח ולנוח עוד קצת ולקרוא ספר, ולצאת לארוחת צהריים במסעדה סמוכה לבית, עם ספר בתיק (שכן, למלצרים יש זמן משלהם, והוא לא תמיד זהה לאלה של הסועדים והסועדות – אבל היי, אני בחופש), ולחזור הביתה, ולקרוא עוד קצת.

עד שהספר נגמר.

וספרי מתח משובחים, שהם הופכי דפים, ממש מן הסוג של הציידים, הרי שגם אם יש בהם לא מעט מעט עמודים (מעל 400), ממש טוב שיש זמן כדי לקרוא בהם ברציפות, ולהניח קצת את החיים בצד. וטוב יש יום חופש, בדיוק בשביל הדברים האלה.

את קארל מארק, ממדור Q, המדור לתיקים ישנים ואבודים, ואת עוזרו הסורי (בעצם, דֶני חדש) הכרנו כבר בספר הקודם של אדלר-אולסן: אשה בכלוב. הספר ההוא, ממש כמו זה שלפנינו, הופך דפים במרץ ומרתק עד הרגע האחרון. קארל מארק זה שב מחופשה רק כדי למצוא על שולחנו תיק שכלל לא צריך להיות שם, תיק רצח שהאשם בו נמצא וכבר יושב בכלא. אבל התיק שם, ומארק מציץ. ונפגע. הסיפור לא ממש "מסתדר"; קצות החוטים לא ממש מתחברים. משהו חסר.

להמשיך לקרוא

Share

אישה בכלוב – יוּסי אדלר אולסן

אישה בכלוב

בשנים האחרונות נהיה מאד אופנתי להוציא לאור ספרים שנכתבו בארצות סקנדינביה; כך יש לנו את סטיג לרסון השוודי, יו נסבו הנורבגי, פטר הוג הדני, הנינג מנקל השוודי. כה אופנתי נהיה הדבר, עד שלא כל כך מזמן נתקלתי בקריקטורה (נדמה לי שבניו-יורקר) ובה מו"ל מצר על כך שכתב היד לספר המתח הכה משובח המונח לפניו לא נכתב על ידי סופר סקנדינבי…

והנה בא עוד אחד. יוסי אדלר אולסן. דני אף הוא. עם (עוד) ספר מתח.. אבל איזה מתח

 לכאורה נוסחתי – הבלש הבודד, המעשן, השותה, או כל ווריאציה אחרת, הפועל בגפו כמעט, ותעלומה הממתינה לפתרונה.

להמשיך לקרוא

Share