ארכיון תגיות: מאיר שלו

שתיים דובים – מאיר שלו

שתיים דוביםכמעט כמעט נאלצתי לנטוש את הספר ממש לקראת סופו, כשפתאום, מול עמוד 312, הופיע עמוד 336 במהופך; וחמישי בלילה, אי אפשר לרוץ לחנות ולהחליף, וגם כל הספר מלא בסימניות, כדי שאוכל לחזור ולצטט ממנו כשאני כותבת ביקורת.. מזל. מזל גדול שרק התהפכו להם כמה דפים (מעמוד 313 ועד עמוד 336) ואפשר היה לקרוא במהופך מבלי להחמיץ דבר.

אבל לבי החסיר פעימה בכל זאת.

 רותה תבורי (בעצם, שמה רות – על שם הסבתא – תבורי, אבל כשאומרים את זה מהר שומעים רותה בורי, אז קוראים לה רותה; תמיד קראו לה רותה) נכדתו של זאב, אחותו של דוביק (על שם דוב, אחיו של סבא זאב, אמו של נטע המת, אשתו של איתן, בעלה הראשון ובעלה השני:

 "אישי, בעלי הראשון, הזהוב והדק, הסתלק ואיננו. בעל שני – לבן ועבה ואחר – בא תחתיו. עוביו כולו כוח. לובנו לובן מוות. עין השמש לא משזפת אותו, עיני האדם לא שוזפות." (עמ' 20)

להמשיך לקרוא

Share

הדבר היה ככה – מאיר שלו

הדבר היה ככהאם יש את נפשכם לדעת את המעין ממנו שאב מאיר שלו את עלילות ספריו (או לפחות את הבסיס להן) ואת הדמויות שבספריו, לכו לכם אל הספר הזה, החדש, האחרון – הדבר היה ככה.

זהו ספרו האישי ביותר, הקרוב ביותר אל עצמו עד כה. ואין זו אוטוביוגרפיה, או סיפור חיים, אלא איזשהו פרק – הסובב כולו סביב סבתא טוניה ושואב האבק שלה, שקבלה במתנה מגיסה שבאמריקה.

 שלו הוא בעל טורים חביב עלי במיוחד; למען האמת – טורו במוסף לשבת בימי שישי הינו כמעט הסיבה היחידה למשא הקילוגרמים של נייר עיתון שאני סוחבת עמי לעתים לביתי.

חלק הארי של הטורים נוגע, אמנם, לענייני היום והשעה, אך חלקם – אלה הזכורים לי גם שנים לאחר שנכתבו – הם אלה העוסקים בהיסטוריה הפרטית שלו (הויכוחים סביב שולחן הארוחה על דמותו של דוד המלך, למשל) או העוסקים באהבת הארץ מן הרגלים, מן הטיולים והצפייה בטבע של "כאן ליד הבית". חביבים עלי טוריו לא רק בגלל הדברים שנאמרים בהם, אלא, בעיקר מן הדרך שבה הם נאמרים – מן השפה העשירה רבת הגוונים והדימויים.

ומשום שפה זו, חביבים עלי כל ספריו שקראתי, וביניהם כל הרומנים שפרסם.

להמשיך לקרוא

Share