ארכיון תגיות: מייקל שייבון

מסתרי פיטסבורג – מייקל שייבון

לפני כמה (וכמה) שנים הצטרפתי לפורום ספרים וספרות באתר YNET, ובזכות חברות וחברים בפורום ההוא, שבינתיים כבר נסגר (יחד עם שאר הפורומים באתר, בהחלטה שכלל אינה מובנת לי עד היום), הכרתי סופרים וספרים נפלאים וטובים, וכאלה שקצת פחות, כמובן, גם.

בין הספרים שהומלץ לי לקרוא (ואיני זוכרת, בעוונותי, על ידי מי) היה גם "איגוד השוטרים היידים", שכתב מייקל שייבון.

נפלתי בקסמיו של הסופר המוכשר הזה; איזו כתיבה מרהיבה, איזה דמיון פרוע, איזו דרך לרקום עלילה. הה

אחר כך נתקלתי ב"פתרון סופי או תעלומת התוכי החטוף" ומיד קניתי, וכמובן קראתי. הספר היה לי קצת מוזר, אבל כתוב נפלא. הוא גם היה קצר דיו, כך שלא הכביד במיוחד.

ואז שוכנעתי על ידי אחד או אחת מחברי הפורום הנ"ל (ושוב איני זוכרת מי, אבל זוכרת שאמרו לי ש"זה הכי טוב שלו") לקרוא את "ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי". שוב כתיבה וירטואוזית עוצרת נשימה כמעט וסיפור נפלא. לא יודעת אם "הכי טוב", אני בכל זאת מעדיפה את "איגוד השוטרים היידים", אבל בהחלט נפלא.

וכשיצא לאור "אבירי הדרך" כה נהניתי, למרות היותו צנום (181 עמודים בלבד), הצליח להפגין אותה וירטואוזיות בכתיבה, יחד עם עלילה מפותלת ומהנה.

להמשיך לקרוא

Share

טלגרף אווניו – מייקל שייבון

%d7%a2%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%94_-_%d7%98%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%a3_%d7%90%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%952יש סופרים וסופרות שדי בכך שיוציאו לאור ספר, ומיד אשאף לשים עליו ידי ולקראו בהקדם האפשרי. מרגרט אטווד, למשל, חדלתי להמתין לתרגום ספריה לעברית, ועברתי לקרוא באנגלית, בסמוך ככל שניתן ליציאת הספר לאור. או אליס מנרו, אצלה אני דווקא כן מחכה לתרגומים, אבל זה בעיקר בגלל שהיא פחות או יותר חדלה להוציא ספרים. או קייט אטקינסון, שמאז שגיליתי אותה אני לא שבעה מלקרוא בספריה.

גם בשפת המקור יש כאלה שקראתי את כל או כמעט כל כתביהם, אופיר טושה גפלה הוא דוגמא נהדרת, שכל ספר שלו חייב להגיע אלי מיד עם צאתו לאור, ומקבל קדימות על פני אחרים. גם אשכול נבו, ואף אמיר גוטפרוינד, ומאיר שלו. כל כתביהם נקראו על ידי בשמחה רבה.

ויש גם אנה אנקוויסט ואלנה פרנטה, ובוודאי שכחתי עוד כמה סופרות מופלאות וסופרים נהדרים, שאיני מחמיצה אף ספר שלהם.

וכזהו גם מייקל שייבון. או היה, עד הספר הזה (אם לא נספור את "מסתרי פיטסבורג" שעדיין ממתין להיקרא). הכרתי אותו, את שייבון ב"איגוד השוטרים היידים", ומיד נשביתי בקסמיו. אחר כך קראתי את "פתרון סופי או תעלומת התוכי החטוף", שהיה קצת מוזר, אבל כתוב לעילא (וקצר, אז המוזרות לא באמת הציקה לי). אחר כך קראתי את "ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי", הנחשב למופתי שבין ספריו, ובו "צללתי" אל העולם המוכר בעיקר לאמריקאים – עולם הקומיקס, (ועדיין אהבתי יותר את "איגוד השוטרים היידים"), ואז בא "אבירי הדרך", שהוא חכם ומצחיק, וכתוב אף הוא לעילא.

ולכן רבו ציפיותי מן הספר הזה, החדש, עב הכרס, "טלגרף אווניו".

להמשיך לקרוא

Share

אבירי הדרך – מייקל שייבון

Abirai_Haderech

דמיינו בעיני רוחכם "אביר"; אביר יהיה בדרך כלל עטור שריון, חלק מצבאו של שליט זה או אחר, מגן על נחלה זו או אחרת, ובעיקר – אביר הוא איש של כבוד, מגינם של חלשים, אדיב, במיוחד כלפי נשים..

ההגדרה הויקיפדיאית ל"אביר" היא:

"אביר הוא לוחם רכוב על סוס ולבוש שריון. בימי הביניים היו האבירים לב הכח הצבאי באירופה, ויש הרואים בהם מעמד בפני עצמם. לאחר ירידת חשיבותם הצבאית של האבירים, הפך אביר לתואר של כבוד, שמלכים וממשלות יכולים להעניק אותו למי שתרמו להם או לציבור תרומה מיוחדת. במובן זה קיים מוסד האבירות עד היום בחלק מארצות אירופה ובארצות אחרות בעולם.

במהלך המאה ה-12, החלו לייחס לאבירים תכונות חברתיות ומוסריות מסוימות, שהיום אנו קוראים להן תכונות "אביריות" :

  • חמלה (כלפי הנדכאים והחלכאים. האבירים היו אמורים להיות אכזריים כלפי אויבי-הטוב)
  • ענווה
  • כבוד
  • הקרבה
  • יראת האל
  • נאמנות
  • אומץ
  • אדיבות ונימוס עילאיים לגברות"

 עכשיו דמיינו לכם את המושג "אביר יהודי". אין דבר כזה – נכון?

להמשיך לקרוא

Share

ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי – מייקל שייבון

 ההרפתקאות המופלאותזהו סיפורם של סמי קליי וג'ו קוואליר יוצרים מופלאים של ספרי ודמויות קומיקס מופלאים עוד יותר.

 זהו סיפורו של ג'ו קוואליר בן למשפחה יהודית אמידה ומכובדת, שבנעוריו בפראג למד שיעורים בהמלטות ובקסמים מפיו של רב אמן ענק, והוא היחיד מבני משפחתו שנמלט משם ערב הגלייתם של היהודים כולם מפראג, הימלטות מופלאה ובלתי תיאמן – ביחד עם הגולם מפראג.

וזהו סיפורו של סמי קליי, בן דודו של ג'ו קוואליר, ילד יהודי נכה פוליו ממשפחה דלת אמצעים בניו-יורק, שאביו נודד במופעי וודוויל ברחבי אמריקה, מותיר אותו ואת אמו ואמה, עד שנתקבלה הודעה על מותו.

 וסיפורם של סמי קליי וג'ו קוואליר שנפגשים ערב אחד, עם הגעתו של קוואליר לאמריקה ולביתם, והם עוד נערים. ומכאן – זהו סיפורה של חברות מופלאה ואהבה רבה בין השניים – חברות המתחילה בזרות המתבקשת בין מי שזה מקרוב בא ועליו להתערות בשפה ובתרבות זרה לבין המקומי הדחוי הבורח מן המציאות אל ספרי הקומיקס.

  להמשיך לקרוא

Share

פתרון סופי או תעלומת התוכי החטוף – מייקל שייבון

פתרון סופי או תעלומת התוכיקצר מאד, ממצה מאד, עם טוויסט מעניין לקראת הסוף – השימוש במחשבותיו של התוכי כחלק מן הסיפור, זה המצביע על פתרון התעלומה

ילד יהודי בזמן מלחמת העולם השניה, המובא לכפר מקלט באנגליה, ללא משפחתו שנשארה "שם" ועל כתפו ידידו היחיד – תוכי מדבר, ופולט סדרות של מספרים ..
האם זה צופן גרמני?
האם אלה מספרי קוד לגישה לחשבון בנק בשוויץ?
האם ניתן לפענח בכלל?

ומנסים

והילד לא מדבר (רק עם התוכי, רק בשקט)
כך פתאום נתלש מעולמו
לעולם אחר
עם שפה אחרת
ואיתו רק תוכי..

המשפחה המארחת – משפחתו של הכומר המקומי (גם לו יש תפקיד במערך הסודי המלחמתי?) – מחזיקה גם פנסיון..

להמשיך לקרוא

Share

איגוד השוטרים היידים – מייקל שייבון

איגוד_השוטרים_היידים 60 שנה לאחר שמדינת היהודים הצעירה ניגפה בפני צבאות ערב, זו שהוקמה שנתיים אחרי תום מלחמה העולם השניה (שהסתיימה עם הטלת פצצה אטומית על ברלין).. עומד להסתיים הפתרון הזמני – מחוז פדרלי מיוחד שהוקם בדרום אלסקה – כדי לשמש מקלט זמני ליהודים עד ש..

זהו, שלא הוחלט מה יקרה בתום 60 השנה, רק שיש להחזיר את אדמת המחוז (סיטקה) לתושבים המקומיים..

סיטקה זו – יש בה הכל מכל בכל כל – יהודים חילוניים, ויהודים דתיים, חרדים מחצר זו וחרדים מחצר אחרת.. חצר אחת מנהלת עולם תחתון – אונטרוועלט – יהודי למהדרין, עם בריונים יהודים ורב גדול (תרתי משמע) בראשם..

משטרה יהודית, שעוד רגע צריכה להחזיר את המפתחות לשלטון הפדראלי…

עיירות יהודיות שכמו נלקחו מן המאה ה-19, עם כל פלאי הטכנולוגיה של תחילת המאה ה- 21…

ובתוך כל אלה, בסימטאות כמעט דימון ראניוניות, נרצח איש אחד, אלמוני, במלון אחד בלתי מפואר בעליל.. וכאן מתחיל סיפורו של מאייר לנדסמן, בלש יהודי המתגורר אף הוא באותו מלון, ונקרא ראשון לזירת הפשע.. להמשיך לקרוא

Share