ארכיון תגיות: ניקול קראוס

יער אפל – ניקול קראוס

שני סיפורים מתרחשים במקביל בספר הזה; שני סיפורים שכל המחבר ביניהם הוא הזמן ומלון אחד, מלון הילטון בתל-אביב. מלון ששניהם מתאכסנים בו, שניהם יוצאים ממנו אל הסיפור.

הוא: ג'ולס אפשטיין, יהודי, ניו יורקי, אמיד. הוריו הלכו לעולמם, מאשתו נפרד לאחר הרבה מאד שנות נישואין (להפתעת כל חבריהם), ילדיו פרחו איש איש לעיסוקיו. עולמו הולך וסוגר עליו, הולך ונגמר.

בצעד מפתיע משהו הוא פורש מעסקיו, מחלק את מרבית רכושו, וטס לישראל, כשמטרתו למצוא דרך מכובדת להנציח את הוריו.

היא: סופרת צעירה (יחסית) שמקור כתיבתה נחסם. יש לה בעל ושני ילדים. סיפורה מסופר בגוף ראשון, ככל הנראה בת דמותה של קראוס עצמה. והיא בורחת מחייה – בוחרת לטוס לישראל, להשתכן במלון הילטון שהיה לה פעם כמעט בית שני, אולי שם יוסר המחסום הזה מכתיבתה.

אפשטיין נפגש עם גופים שונים במטרה למצוא את הדרך הנאותה לנציח את זכר הוריו, למרות שזכרונותיו מהם לא לגמרי טובים או מושלמים. מכון ויצמן והקרן הקיימת לישראל, ועל הדרך – רב אחד האוסף את כל צאצאי דוד המלך (כך הוא טוען). ואחר כך הוא נודד בכל מיני מקומות, ונעלם.

היא נפגשת עם אדם אחד, פרופסור לספרות מאוניברסיטת תל אביב, שיש לו איזה עניין לסופרת הצעירה. העניין נוגע, כך מתברר בהמשך, לכתביו של קפקא, פרנץ קפקא, שנשארו בידיהן של בנותיה של המזכירה של ידידו הטוב של פרנץ קפקא, מקס ברוד, שבניגוד מוחלט לצוואתו של קפקא, לא השמיד את כתביו, אלא טרח וערך ופרסם, וכך באו לעולם כתביו המוכרים לנו, אם כי חלק מן הכתבים נותרו, כאמור ברשותן של בנותיה של אילזה הופה, המזכירה.

להמשיך לקרוא

Share

בֵּית גדול – ניקול קראוס

בית גדול

אתחיל מהסוף – הספר הזה מומלץ ביותר, למרות מגרעותיו (המועטות ביותר) . זהו ספרה הבוגר ביותר, הבשל ביותר של ניקול קראוס, עד כה. בספר הזה נראה כאילו הסופרת עלתה שלב / קפצה מדרגה בחייה, ועולם חדש (ומבטיח) מתחיל.

 ארבעה סיפורים בספר בֵּית גדול : סיפורה של סופרת אמריקנית, כבר לא כל כך צעירה, שמירב כתיבתה נעשה על שולחן כתיבה גדול, בעל מגירות רבות, שולחן שנמסר לה פעם, לשמירה, על-ידי בחור צ'יליאני צעיר שבחר לחזור לצ'ילה, ואחר כך נעלם.  והשולחן הזה, רק עליו היא כותבת, ודומה שהוא שואב את כל ישותה, ולא הרבה נשאר ל"מסביב" – בית, בן זוג, חיי חברה.

 ועוד סיפור – איש לא צעיר שזה מכבר התאלמן, והוא כותב-מדבר אל בנו הצעיר, מנסה לקרבו אליו, אחרי שבכל השנים, כמעט מיומו הראשון של הילד, נפער ביניהם מרחק, שרק הלך וגדל עם השנים, הלך וגדל.

כל ההתחשבנויות שבין הורים לילדים, והפעם "מטעם האב" שהוא המבוגר האחראי, והוא האחראי לתהום הפעורה בינו לבין בנו… ואולי לא.

 ואלמן אחר – אף הוא לא צעיר, אנגלי; אף הוא איבד את אשתו לאחרונה. בשנותיה האחרונות סבלה האשה מאלצהיימר, וכשרון הכתיבה אבד לה לאט לאט.  בחדר העבודה שלה עמד פעם שולחן כתיבה גדול ביותר, בעל מגירות רבות, שולחן שגימד את החדר בו עמד, ורק עליו כתבה; דומה ששאב את כל ישותה, שהיתה לו נוכחות משל עצמו. אבל היא מתה, אחרי שכבר שכחה את עצמה מזמן, והוא מתחיל לגלות סודות מעברה, סודות שכל חייה הצליחה לשמור ממנו.

להמשיך לקרוא

Share

אדם נכנס לחדר – ניקול קראוס

אדם נכנס לחדרסמסון גרין נמצא משוטט במדבר מבלי לדעת מיהו ומאין בא. בבית החולים גילו כי יש לו איזה גידול , כנראה שפיר, בראשו,  גידול שמחק חלקים מזכרונו, כולל הידע לגבי זהותו.

 הוצאת הגידול אינה מסייעת, לפחות בכל הקשור לזכרון, כל מה שסמסון ידע מאז גיל 12 נמחק כליל; הוא לא זכר כי האשה היפה והעצובה הזו לידו היא אשתו מזה עשר שנים, הוא לא זכר כי אמו הלכה לעולמה לפני חמש שנים, לאחר מחלה קשה, הוא לא זכר כי הוא מרצה באוניברסיטה, שלא לדבר על כל מה שלמד… ראשו הפך למקום "נקי" שיכול פתאום להכיל מחדש הכל.

 מראות חדשים נקלטים בחדות ובבהירות, ויש מקום לזרם מחשבות מסביבם, עובדות חדשות נלמדות… אבל סמסון גרין הוא איש אחר.

 הרופאים כמובן, אובדי עצות; הם לא בדיוק מכירים מקרים דומים, של אנשים שבמקום זכרון יש להם חלל אחד גדול, שמתמלא בזכרונות חדשים. סמסון גם הופך זר לאשתו, והיא מלכתחילה זרה לו… והם הולכים ומתרחקים זה מזו, בצער ובכאב – אבל מתרחקים.

 לסמסון ניתנת הבחירה – להיות מי שהיה, דהיינו ללמוד את זכרונו מחדש, לאכלס את מוחו בזכרונות שישמע מסביבתו, עד שיהיה, אולי, העתק דהוי של מי שהיה פעם…

או אולי להפוך לאחר; להשתמש באבדן הזכרון הזה שנכפה עליו, ולהיות אדם אחר – מחדש.

או אולי, לקחת חלק באיזה ניסוי מסתורי, שנעשה במימון המדינה, ועוסק בתפקוד הזכרון.

ספר רגיש, אינטימי כמעט, כתוב ביד אוהבת.

מומלץ

אדם נכנס לחדר – ניקול קראוס. תרגום: ארז אשרוב. הוצאת מחברות לספרות (270 עמודים)

(פורסם ב- 3.1.2009 בפורום הספרים של YNET)

(Man Walks Into a Room – Nicole Krauss)

Share