ארכיון תגיות: סטיב טולץ

חול טובעני – סטיב טולץ

יש  ספרים שכשאת קוראת אותם, את יודעת שמצאת לך סופר כלבבך, כזה שתמיד תרצי לקרוא דברים שכתב, אפילו אם זה יהיה סתם ספר טלפונים. כך קרה לי אחרי שקראתי את "שבריר" שכתב סטיב טולץ. ספר חכם, שנון, אנרכיסטי, מפתיע, כתוב לעילא. כל מה שהופך ספר לספר משובב נפש ממש.

לכן, כשנחת אצלי בתיבת הדואר ספרו השני שתורגם לעברית – "חול טובעני" – שמחתי עד מאד. כי ברור היה לי ששוב אפגש עם הציניות, השנינות, החכמה והכתיבה המצוינת.

אלא שנכונה לי אכזבה. הספר, שקראתיו עד הסוף כי אולי, רק אולי בסוף תהיה לי איזושהי הארה, משהו "יתהפך" ויאיר באור חדש את כל מה שקראתי עד עתה. אבל לא, לא קרה.

הכתיבה אכן שנונה ומתוחכמת, מצחיקה לעתים, אלא שהיצירה השלמה אינה גדולה מסך חלקיה, להיפך; העלילה אינה משכנעת דיה, הדמויות שצוירו גרוטסקיות במתכוון, ככל הנראה, הפכו בלתי אמינות, והכל הכל לא באמת מצדיק ספר בעובי שכזה, והזמן שנדרש לקריאתו.

אלדו בנג'מין הינו גיבור הספר, גדל במשפחה לא ממש מתפקדת. אחותו מתה טרם עת, אביו לא עמד בצערו ואמו, אשה פשוטה שבמהלך השנים הצליח לרושש אותה מכל נכסיה (המועטים). המספר הינו חברו לתיכון – ליאם ויילדר, שרצה להיות סופר והפך להיות שוטר, והספר שיכתוב ברבות הימים יהיה קורות חייו של אלדו, חברו מן התיכון.

להמשיך לקרוא

Share

שבריר – סטיב טולץ

shavrir

"… מי בכלל יקרא את זה… יהיה מישהו שיקרא? חייב להיות לפחות אדם אחד מתוך שישה מיליארד שיש לו כמה ימים פנויים. נפש משועממת אחת מתוך הכמות המדהימה של בני אדם שממלאים את הכדול הכחול-הירוק הקטן שלנו." (עמ 624)

ג'ספר דין גדל במשפחה לא נורמטיבית; מאד לא נורמטיבית. אמו מתה מתישהו בעברו, אביו לא ממש מתפקד, לא לגמרי, זאת אומרת, ויום אחד אף נודע לו, לג'ספר, כי דודו, אחי אביו שאינו בין החיים כבר מזמן, היה פושע ודמותו אהודה ביותר עד היום באוסטרליה.

הידיעה לגבי דודו נוחתת על ג'ספר בהפתעה, מפי ילדים אחרים, במסגרת התעללות כזו או אחרת, ילדים, אתם יודעים:

"אין מה לומר, ילדים שואבים מצפייה במכות עונג בל ישוער. ממש אורגזמה חגיגית מהממת. זה טבע האדם לפני שהגיל והנסיון הקהו אותו! זו האנושות כשהיא חדשה מהניילונים! כל מי שאומר שהחיים הופכים אנשים למפלצות צריך לבחון את טיבם הגולמי של ילדים, חבורה של גורים שעדיין לא יודעים כישלון מהו, ולא חרטה, אכזבה או בגידה, ובכל זאת הם מתנהגים כמו כלבי פרא." (עמ' 21)

 ג'ספר שלא היה מודע כלל לקיומו של הדוד הזה, פונה לאביו, וזה מספר לו ("מנחית" תהיה מלה מדויקת יותר) את תולדותיו: אם (סבתו של ג'ספר) בת למשפחה יהודית שנמלטה מפולניה מפני הגרמנים וחזרה אחרי הרבה שנים, רק כדי להרצח על ידי הפולנים שלא בדיוק רצו להחזיר רכוש שהשתלטו עליו. ונותרה רק האשה הצעירה, הרה. וברחה משם לאוסטרליה.

"אלה אבני היסוד של המהות שלך. פולני. יהודי. נרדף. פליט. " (עמ' 16)

  להמשיך לקרוא

Share