אדם דלגליש. כל מי שהיתה בארץ אי אז בשנות השמונים של המאה הקודמת ודאי זוכרת אותו. הבלש, קצין המשטרה האנגלי, עם כל הגינונים הנכונים; זה שחוץ מהיותו איש משטרה, היה גם משורר שהוציא ספרי שירה וערך סבבים לקידום מכירות בחנויות ספרים ברחבי הממלכה. עד היום אני זוכרת תמונה של חנות ספרים אחת, בעיירה אחת, ובה […]
סיפור אימה אחד, קצר, נקרא כך: האיש האחרון בעולם ישב בחדר ולפתע שמע דפיקה בדלת. גם כותבת הממואר הזה נשארה לבדה בעולם, בכל אופן בעולם שהכירה. נשארה לבדה, ואף אחד לא בא להציל אותה (איכשהו זה נשמע לי כל כך מוכר). אשה אחת, לא לגמרי צעירה, אלמנה שעיתותיה בידיה, הוזמנה לכמה ימים לבלות עם זוג […]
אנה מגדלנה באץ', מוזיקאית, כיאה לשמה, נשואה לאיש, מעולם המוזיקה אף הוא, שאוהב אותה והיא אותו, ויש להם חיי נישואין נעימים ונוחים, ככל שרק ניתן אחרי כך וכך שנות נישואין. פעם בשנה, בחודש אוגוסט, ביום השנה לפטירתה של אמה, נוסעת אנה מגדלנה אל האי שבו קבורה אמה, אי שמעבורת נוסעת ממנו ואליו פעם ביום, ולכן […]
את הספר הזה אפשר לקרוא, ב"גזרת" הטראש הבלתי מזיק, ושיש בכוחו לרתק מספיק כדי לקראו עד הסוף. מה שאין הספר הזה, למרות ההצהרה על הכריכה, הוא מותחן. אין כאן באמת תעלומה שצריך לפתור, אין כאן רמזים שצריך לעקוב אחריהם. יש כאן טכניקת כתיבה של שזירת שני סיפורים, האחד בתוך השני, ונסיון לפענח מה הקשר ביניהם, […]
בית. משפחה. גם שנים אחרי שעזבו את הבית, עדיין יש חוטים המושכים אותן אליו, ויותר מכך, את האחת לשנייה. שתי אחיות. היה פעם אח אבל הוא מת. ההורים לא מצאו מנוחה לנפשם מאז, והצער ליווה אותם כל הזמן. שתי אחיות. האחת, הבוגרת, מיושבת בדעתה. אחראית. אקדמאית. התחתנה "טוב". עם הגבר הנכון, כך נראה, ממשפחה מכובדת, […]
כמה מעלות טובות לספר הזה; יש בו עלילה ראויה, מהפך דפים, דמויותיו מובחנות ויש להן, לכל אחת מהם מאפיינים מובהקים, שפה ואישיות נבדלות, ובעיקר הצליח, בימים אלה בהם הקריאה רחוקה ממני, לרתק אותי אליו, למנוע שינה מעיני ואפילו להקרא בשעות היום, מה שלא הצלחתי לעשות מאז השבת ההיא. בישופ השכילה לברוא עולם נסתר בתוך העולם […]
בימים שכאלה, שקריאה היא מין לוקסוס ששמור, כנראה, לימים אחרים, ובכל אופן, מה שפעם אהבתי עד בלי די, והקדשתי לו זמן רב, הפך למשהו כמעט שולי, כמעט משני, משהו לסופו של יום, לפני השינה; ובכן בימים שכאלה, מעלתו הגדולה של ספר יכולה להיות עוביו, או, יותר נכון, דקותו, מספר מצומצם, יחסית של עמודים, וזו אולי […]