ספרות מקור

הילד של לגיון הזרים – לאה איני

אלוהים (או זאוס) עדי, שחיכיתי לספר הזה לא מעט זמן, כמו שאני מחכה לכל ספר של לאה איני, שכל אחד ואחד מהם קראתי בשקיקה, מהחל עד כלה. והוא אכן הגיע. אלא שאז השתנו הימים והשתנו הזמנים; יכולת הקריאה שהיתה לי הצטמצמה פלאים, ושוב לא יכולתי לטקסטים מורכבים, לקפיצות בזמנים, לעלילות מורכבות. שלא לדבר על זמן […]

הרואה – יובל אטיאס

המשך יבוא. צמד המלים שאני ממש, אבל ממש לא מחבבת בספרים. בעיקר ספרים שמשאירים את הקוראת בלי פתרון. ישנה, למשל, אפשרות לכתוב סוף סגור לספר, תוך השארת קצוות משניים פרומים, ואז, אם הספר הראשון (והיחיד לעת הזאת) מוצלח דיו (וגם נמכר ונקרא, בל נשכח את המימד הכלכלי, הפחות מדובר) כי אז אפשר לכתוב המשכים. למשל […]

שבר ענף ירוק -בלה שגיא

אל הספר הזה הגעתי כמעט באקראי, שכל מה שידעתי עליו הסתכם בהמלצות חמות בכמה פורומי ספרים. כמעט כמעט נטשתי לאחר שניים או שלושה הסיפורים הראשונים, ובכל זאת המשכתי עוד, עד שכבר לא היתה לי כל סיבה להפסיק, משום שנשביתי לא מעט בקסם כתיבתה של שגיא, ביכולתה לספר סיפור שלם, מרוכז ומהודק, בלי לוותר על ניואנסים, […]

העלמה מקזאן – מאיה ערד

עידית רווקה תל אביבית, בת שלושים ומשהו. קטנה, נמוכה, רזה. מורה לאנגלית ולספרות אנגלית. אין לה משפחה גדולה, אין לה חבר, אין לה חברים כמעט כלל. טבעוני בדרך כלל.  מעצבנת. עידית היא גיבורת הספר הזה, ולמרות הנטייה הכמעט אוטומטית להזדהות עם גיבורים וגיבורות של עלילות, היא מצליחה לעצבן.  לא תיכף, בהתחלה. להיפך. בהתחלה ליבך יוצא […]

מה קרה להגר באילת? – עופרה עופר אורן

צרוף מקרים, או שמא, מציאות חיינו הבלתי נתפסת, היום ניתן בבאר שבע פסק דין במה שכונה "האונס הקבוצתי באילת". מציאות חיינו הבלתי נתפסת, משום שהאשה הצעירה שנאנסה באילת לא היתה זוכה, ככל הנראה, לדין צדק, בתקופתה של הגר, ובכלל אין היא היחידה, רק זו שהעזה והתלוננה, ועברה דרך חתחתים כדי להגיע ליום הזה. אבל להגר […]

באה בחשבון – ענת בר לב אפרתי

כשאומרים "אלימות" הכוונה, בדרך כלל, לאלימות פיזית. כזו שמשאירה סימנים. אבל כמה מדברים על אלימות שאין לה סימנים, כזו שלוקח לא מעט זמן לזהות שהיא שם, שהיא קיימת, לקרוא לה בשם: אלימות. נדמה שאלימות כלכלית היא אחד הסוגים שהכי קשה לשים עליו אצבע ולומר – זוהי אלימות. כי לא רואים. לא רואים את הפחד, את […]

לב רעב – אשכול נבו

חוץ מסיפור אחד, ממש לפני הסוף, "לוֹנג דיסטנס", לא ברור כלל עד כמה הסיפורים קרובים לאשכול נבו, הסופר, וכמה מהם מקורם בדמיונו הקודח. וזה גם לא לגמרי חשוב, בסופו של דבר. כי מה שחשוב באמת הוא מה נושאים עמם ואלו חוויות וזיכרונות יהיו לקוראת עם סיומו של כל סיפור, ועם תומו של הספר כולו. מרבית […]

אלה יווניה קוראת ספרים