קיבוץ

חג המשק – שני הדר

בשנים האחרונות אני נתקלת ביותר ויותר ספרים שעניינם הקיבוץ; לא כאלה העוסקים בהגשמה והפרחת השממה ושאר מלים גבוהות, אלא כאלה המגלים יותר מטפח של מאחורי הקלעים של אותן מלים גדולות וערכים וציונות ובכלל. ספרים שעניינם האדם, הפרט, היחיד או היחידה, החוויות הפרטיות והאישיות שהן, כך מסתבר יותר ויותר, גם לגמרי קולקטיביות, ורבות ורבים יהנהנו לעצמם […]

דלתות לא נעולות – אלה קנר

אלמלא הייתי שותפה למימון-המון של הספר הזה, איני בטוחה כלל שהייתי מגיעה אליו; אחרי הכל, עוד ספר על קיבוץ, עוד עדויות, ואף ספר שאינו ספר סיפורת, אלא ספר עיון. ובכל זאת, משהייתי שותפה, וקבלתי את העותק שלי, לקחתיו לידי, וקראתי. לסירוגין, יחד עם ספרים אחרים. משום שכל עדות זקוקה לזמן שלה, להיקרא ולהיטמע. וכל עדות […]

המתנדבת – נטעלי גבירץ

זו היתה תקופה אחרת, אחרת לגמרי. מדינת ישראל היתה באופוריה של כיבוש שטחי הגדה המערבית, ירושלים המזרחית, עזה, סיני, רמת הגולן. דוד הקטן שגבר על גולית שהוא כל צבאות ערב, ולא סתם גבר, בששה ימים. הכל היה מהיר כל כך. ישראל הפכה למקום נחשק וגדודים גדודים של מתנדבים ומתנדבות הגיעו אל ההתישבות העובדת, כח עבודה […]

כל העומרים שהיו לה – אורנה ורכובסקי

כשמישהו או מישהי נוטל את חייו בידיו, הרי שעל הצער והכאב על האובדן מתווספים רגשי האשמה והבושה; איך לא ראינו? איך לא ידענו? ואולי יכולנו לנהוג כך או אחרת, לומר דבר מה, להחריש, לחבק, לתת כתף? ואיך לא שמנו לב? אם זה מישהו שלא כל כך הכרנו, אנחנו מצקצקים ונאנחים, ולאחר מכן עוברים לסדר היום. […]

איך ללטף קיפוד – מור אסאל

…ת'כלס גדלתם בבית יתומים.". (עמ' 206) כשאני מנסה להסביר, לפעמים, לאנשים שלא מכירים קיבוץ ממש טוב איך גדלנו, בסוף מתגלגל לי ה"בית יתומים" על הלשון, משום אז, באחת, הכל מסתדר. כל קוביות הלגו נופלות למקום ונאחזות האחת בשניה, כל הגלגלים במוחו של בן-שיחי (או מוחה של בת שיחי) פתאום מסתנכרנים, פתאום אפשר להבין; גדלנו יחד, […]

הבת האובדת – נילי לנדסמן

יולה, שפעם קראו לה איילת, כשהיתה ילדה, גדלה בקיבוץ, כמו כל הילדים, ועזבה את הקיבוץ כמו רבות ורבים מבני הדור שלה. חלקם התברגנו והתבססו, מעטים עשו להם שם בעולם או בארץ, ויש גם כאלה שמחפשים את מקומם. יולה עדיין מחפשת, כך זה נראה. נודדת בעולם, הצטרפה להארה קרישנה. מצאה שם אהבה, ואחר כך כבר לא. […]

ארבע שעות ביום – אוריין צ'פלין

את כל שנות ילדותי העברתי בקיבוץ. עד גיל שלוש (וחודשיים, אם נדקדק) הספקתי לעבור חמישה (!) מקומות מגורים, ואם אשרטט קו על המפה, הרי שנדדתי מצפון לדרום. נולדתי בקיבוץ לחוף הכנרת, משם עברנו, אבי, אמי ואנוכי לקיבוץ הולדת של אמי, משם עברנו לעיר הולדתו של אבי, שם נתפרדה החבילה, אמי ואני עברנו לקבוץ במרכז הארץ, […]

אלה יווניה קוראת ספרים