פיי פאטל שרד מסע באוקיינוס על סירת הצלה מאוניה שטבעה, במשך שבעה חודשים וקצת, בחברת טיגריס.

זה כל הסיפור. במשפט אחד.

 פיי פאטל, בנו של מנהל גן החיות בעיר פונדיצ'רי אשר בהודו. נער מוזר לעתים, מאמין גדול באלוהים של כל הדתות, מתפלל לישו, למוחמד וגם לכמה אלים הודיים.

כבנו של מנהל גן החיות, הכיר פאטל את התנהגותן ודרכי חייהן של חיות הגן, ואף – באקספוזיציה מופלאה לספר, הנמשכת על פני שליש!  ממנו (עובדה המסבירה לפחות חלק מן המתייאשים מן הספר בשלבים מוקדמים), להציג ולהאיר עובדות רבות הנוגעות לחייהן של חיות בר בשבי ואף בקרקסים. הסבריו המרחיבים מהווים, לעתים, משקל נגד לקריאותיהם של חובבי זכויות בעלי החיים, רק בזכות הפירוט הנרחב.

 משפחת פאטל מחליטה באחד הימים להגר לקנדה,  ובתהליכים הנמשכים במשך שנה, לערך, נמכרות החיות מגן החיות, וחלקן עתידות להגר יחד עם המשפחה, על אותה אוניה לגני חיות בצפון אמריקה. מסע ימי העתיד להמשך זמן לא קצר.

 חלקו הראשון של הספר מלווה את פיי פאטל בהתבגרותו, יחד עם אותם תיאורי חיות (ואנשים, בל נשכח את האנשים! הסובבים אותו) עד אותו מסע הגירה.

 חלקו השני של הספר עוסק במסע המופלא, המפרך, מעורר ההשראה של פיי פטאל בחברת חית-טרף, בסירה שאורכה שמונה מטרים, במשך, כאמור, שבעה חודשים וקצת. מסע ארוך-ארוך, שהיאוש והתקווה משמשים בו בערבוביה.

 על היכולת והתושיה, על ידידות בלתי אפשרית כמעט בין אדם לחיה, על האמונה ואבדנה, על האמת האפשרית והאמת האפשרית האחרת, וכאמור –  על טיבן וטבען של חיות, כל אלה בספר מרתק, אירוני במידת מה, תמים מכיוון אחר.

 לאחרונה יצא הספר בגירסה מאוירת (על-ידי טומיסלאב טורינאק),  והחגיגה גדלה אף יותר.

הספר הזה מומלץ בהחלט!

 ותודה לאיש אחד, בארוחת בוקר אחת סיפר לי על הספר הזה; בלעדיו לא הייתי מגיעה לקראו.

 חיי פיי – יאן מרטל. תרגום (מצוין): עופר שור. הוצאת כנרת (351 עמודים)

(פורסם ב– 17 ביולי, 2011  בפורום הספרים של YNET)

(Life of PI – Yan Martel, Tomislav Torjanac)

אחר כך עשו מזה סרט מרהיב