אדום עתיק – גבריאלה אביגור רותם

אדום עתיק

את "אדום עתיק" צריך לקרוא לאט.. לגלגל את המלים והמשפטים על הלשון.. לחזור מעט אחורה ולקרוא שוב..

קודם כל – השפה – כבר מזמן לא קראתי ספר שנכתב בעברית כה משובחת.. ספר המכבד את הקורא(ת) גם כשהוא משתמש בעגה, וגם כאשר הוא מדבר בעברית של "אנו באנו" (סבא שלי, למשל).

ועוד קודם כל (לא ידעתי להחליט מה יותר חשוב)– ה"חלונות" לסיפורי עבר – של תחילת המאה הקודמת.. הסיפורים מ"פיהם" (או קולמוסם) של אנשי זכרון ואנשי תל-חי וכנרת, ובעיקר: קולן של הנשים.

וכמובן, סיפור המעשה עצמו, המסופר – בדרך כלל – בשני קולות, קולותיהם של רעננה בת ל.. ונכדה ל.. מראשוני ומקימי… , וקולו של בארי – אדריכל החולם להיות רוארק (משולב בעקרונות פאנג שווי) ונאלץ להתפשר על טעמם של לקוחותיו, ותקציבם.. והעצות שהם מקבלים מהחברים.. בארי שהוא אב ל.. ובעל לשעבר של ..

ופגישתם של השניים והחיזור – צעד קדימה שניים לצדדים ואחד אחורה… וחוזר חלילה

כל אלה על רקע מה שלימים כונה "האינתיפדה השניה" (כמה מהר שכחנו את האוירה הנכאה, את ההפתעה..)

שוב – השפה !

בין "פולנית" מדוברת (של הסבתא): ".. הן זוכרות איך היא היתה שוטפת כלים בגיגית ושולחת אותן לשפוך את המי-סבון לאסלה כי מים טובים לא מבזבזים על חרא,…. .. קנו לסבתיניו לפני שלושים שנה מכונת כביסה שעומדת אצלה מכוסה במפה עם אז'ור, כי סבתיניו לא יכולה לסבול שהמים זורמים שם כאילו אין מחר בצורת ואיך השעון חשמל רץ כאילו שולמן ישלם…"

והיחס של הנשים מהדורצעיר לנשים אחרות: ".. מה שנשים מסוגלות להביא על עצמן – אף גבר לא יכול לעשות להן. כי אנחנו נמושות. עבדות. שטופות מוח שאהבה היא החמצן שלנו, שכדי לשמור עליה אנחנו צריכות להיות חלקות, חטובות, בלונדיניות, גבוהות, להצטייד בפרונט מסיליקון, כי מי יאהב אותנו שעירות, רחבות, מתולתלות, ימתיכוניות?"

צריך לקרוא לאט

מומלץ ביותר לאט.. לגלגל את המלים והמשפטים על הלשון… (מי שאהב את העברית ב"חמסין וצפורים משוגעות, יאהב אף יותר את "אדום עתיק")

וכמה הערות:

למו"ל – כדאי היה להניח לדיו להתיבש! הצורך לאמץ את העינים כדי לנסות לפענח מה נדפס בעמוד אחד ומה בזה שלאחריו – הנסיון הזה מיותר לחלוטין (ומזל שזה רק בחלק קטן מן הספר).

למבקרת – שפרסמה בקורת בלתי אוהדת בעליל, באתר אחד: כמו שכבר אמרתי – את "אדום עתיק" צריך לקרוא לאט; קריאה מהירה לא תועיל כאן כלל. ועוד דבר: מותר לא לאהוב את הספר – לפרסם ספוילרים בתוך הבקורת – בהחלט לא מומלץ (שערי בנפשך שבבקורת על ספרה האחרון של רולינג תודיעי לנו שלא מוצא חן בעיניך שהיא הרגה את זה או את זה )

ומשהו בתוכנו של הספר (או שמא בהגדרות) בהתישבות העובדת שלנו – "סרט חקלאי" היה פשוט מערבון – שכן הם, הקאובויים, היו פשוט רועי בקר – חקלאים; אצלינו "אפוקליפסה" מעולם לא היה נחשב "סרט חקלאי"..

 

אדום עתיק – גבריאלה אביגור רותם. הוצאת כנרת זמורה ביתן (568 עמודים)

(פורסם ב- 22.7.2007 בפורום הספרים של YNET)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *