ספריית המתים – גלן קופר

ספר המתיםעובד בנק בניו יורק נרצח ונשדד בשעת בוקר מוקדמת בעת טיול עם כלבו; לביתו הגיעה, מספר ימים קודם לכן, גלויה עליה מצויר ארון מתים ויום מותו מצוין בה.

מהגרת היספנית צעירה נרצחת בדרכה לביתה לאחר יום עבודה; גם היא קבלה גלויה דומה, עליה מצויר ארון מתים ויום מותה מצוין בה.

אשה מבוגרת נרצחת בדירתה בברונקס; גם שם נמצאת גלויה עליה מצויר ארון מתים, ויום מותה מצוין בה.

על פי מנין המשטרה הרצח הזה הוא כבר הרצח השביעי של "רוצח יום הדין", רוצח סדרתי הפועל בניו יורק, כשהחוט היחידי המקשר בין כל הרציחות הוא אותה גלויה בדיוק – ארון מתים ותאריך המוות.

ויל פייפר, סוכן אף בי איי שנודע בעבר בזכות יכולתו לבנות פרופילים של רוצחים סדרתיים, וכיום בשלהי הקריירה שלו, נדחק לתפקיד שולי עקב התנהגות בלתי הולמת, אב טיפוס של הבלש הבודד, השתיין, שעזב אשה אחת או יותר בחייו, נקרא לפתע להתערב בחקירה, משום שהממונה עליה נאלץ לצאת לחופשת מחלה פתאומית. יחד עם החקירה "ירש" ויל גם את ננסי, סוכנת צעירה, נמרצת, מוכשרת ופיכחת להחריד.

 מכאן ניתן היה לטוות עלילה שבלונית מה, עם טוויסט מזהיר (או לא) עם נערה עם לב שבור (או לא) וכו', כמיטב המסורת הבלשית.

אך לא.

שתי עלילות משנה, מתקופות קדומות יותר, מלוות את הסיפור המרכזי בפרקים הצצים מדי פעם; העלילה האחת – סיפורו של מנזר קדום באי וייט וקשריו עם האוכלוסיה הכפרית, שבתוכה נולד בנו השביעי של הבן השביעי, ב – 7.7.777, ילד מוזר שיגדל בחסות המנזר ויגלה יכולות מופלאות, אלוהיות או שטניות?

העלילה השניה עוסקת בתגלית ארכיאולוגית בשלהי מלחה"ע השניה, תגלית המערבת ראשי מדינה בבריטניה ובארצות הברית.

 אט-אט נטווה הקשר בין שלושת הסיפורים, שלושתם מרתקים בהחלט! אט-אט הולך ומתבהר הלא-ייאמן, המיסטי, המופלא.

 פענוח התעלומה / תעלומות לפני סופו של הספר, ואף לפני שהגיבור עצמו ניצב לפני הפתרון, אינו פוגם כלל בקריאה ובהנאה הרבה מן הספר הזה; הסיפור קולח, מותח, זורם.

 לתוך ה"שטאנץ" של בלש בודד בשלהי הקריירה (סוכן FBI קרוב לפנסיה,  ש"דפק" לעצמו את קידומו עם איזו פרשיה, והועבר לתפקידים משניים), חובב אלכוהול, נפרד משלוש נשים (לפחות), הכל על-פי האבטיפוס הקדמון, בתוספת קצת לאס וגאס, קפיטליזם חזירי (קצת), מסתורין חדש וגם ישן – לתוך כל אלה "נולד" ספר מרתק, "הופך דפים" מוצלח ביותר.

מומלץ בהחלט (ותודה מיוחדת לגלי שהמליצה וכרגיל, הצליחה למדי).

ספריית המתים (באגלית נקרא דווקא: "סודו של הבן השביעי") – גלן קופר.

תרגום: אינגה מיכאלי  (תרגום מוצלח למדי, אלא שרצוי היה להוסיף הארות שוליים לאלה שאינם בקיאים בכל ההיסטוריה האמריקאית, אחרי הכל לא כולם מכירים את פרשיות או ג'יי, ג'ון-בנט רמזי, אנה ניקול סמית וכו').

הוצאת: כנרת זמורה ביתן (379 עמודים)

(פורסם ב– 26 באוקטובר, 2011  בפורום הספרים של YNET)

(Library of the Dead / Secret of the Seventh Son  – Glen Cooper)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *