גילוי נאות: אלמלא ביקורתה המשבחת (והמשובחת) של גלי ככל הנראה לא הייתי מגיעה אל הספר הזה כלל וכלל, מה גם שלא קראתי דבר של פאולינה סיימונס קודם לכן, ואף עוביו של הספר לא ממש מפתה.

אבל גלי המליצה, ולהמלצותיה, למדתי, יש בהחלט בסיס נרחב, והיה מבצע ב"צומת", אז לקחתי. ובתקוף עלי וירוסים מעצבנים גם נשארתי בבית ויכולתי לכל 548 עמודיו בתוך יום וחצי, אז בכלל.

 כי זאת לדעת – לפני הכל הנערה מכיכר טיימס הוא הופך דפים מעולה, מרתק, קשה להניחו מן היד (אם כי לפעמים צריך)..

ולספר עצמו –

 לילי קווין, אשה צעירה בת עשרים וארבע סטודנטית בסוף התואר, נעזבת על ידי בן-זוגה שחלק עמה ועם שותפתה-חברתה דירה, ועכשיו עליה למצוא מקורות מימון להשלמת שכר הדירה. להוסיף על אלה נעלמת גם השותפה כך לפתע פתאום והידיעה "נוחתת" עליה כאשר היא נמצאת בהוואי, מקום צאתם לגימלאות של הוריה, שגם החיים ביניהם נראים מתפרקים.

 כל עולמה,  איכשהו, מתפרק באחת; בעצם, לא ממש באחת, אבל כמעט. אירוע רודף אירוע, וגם בינה לבינה היא מתחילה קצת להתפרק, או לפחות להרגיש כך. על גופה מתגלים כתמים כחולים ושחורים, היא עייפה, עייפה כל הזמן. חסר לה עוד קורס אחד להשלמת התואר, והיא כבר לא תגיע לטקס הסיום, משום שלא סיימה.

 המשטרה מתחילה לחטט בהיעלמה של שותפתה, והופכת אבנים מתחתן יש עקרבים.

 ויש סודות, הרבה סודות, וכל אבן שנהפכת חושפת איזשהו סוד, ולכל סוד יש מחיר.

 ויש אהבה (ברור שתהיה), אלא שגם היא מיוסרת ולא ממש קלה, ויש משפחה לא ממש תומכת. ויש חברים, שבלעדיהם לא בטוח שאפשר לצלוח כל כך הרבה משברים ועצב וגילויים מכאיבים.

 תענוג צרוף לקרוא בספר הזה, על כל הפירכות בעלילה, ולהגיע אל סופו עם חיוך מסוים על השפתיים.

 מומלץ, לסוגו.

 הנערה מכיכר טיימס – פאולינה סיימונס. תרגום (מצוין): נורית לוינסון. הוצאת: מודן. (548 עמודים)

(פורסם ב– 8 בפברואר, 2012  בפורום הספרים של YNET)

(The girl in times square – Paullina Simons)