רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל – של אסקילדסן

רשימותיו האחרונות

תומס פ' הוא איש בא בימים; ראשו צלול, רק רגליו כבר לא כל כך נושאות אותו, וכל יציאה מן הבית הופכת למסע הרפתקני משהו.

 "העולם כבר לא מה שהיה. עכשיו, למשל, לוקח יותר זמן לחיות. אני בן הרבה למעלה משמונים, זה מעט מדי. אני בריא מדי, אפילו שכבר אין לי סיבה מיוחדת להיות בריא. אבל החיים מסרבים להרפות ממני. מי שאין לו בשביל מה לחיות, גם אין לו בשביל מה למות. אולי זאת הסיבה." (עמ' 17)

 עכשיו, כשנשאר לו רק מעט זמן , או הרבה, תלוי איך מסתכלים, יש לו זמן לסכם את חייו.

והוא עושה זאת במשפטים קצרים וחכמים מאד. אם הייתי צריכה להביא בפניכם רק חלק קטן מהמשפטים הללו, הייתי מצטטת מחצית כמעט מן הספר.

 גם זכרונות יש לו, לתומס פ', ותוכניות:

"כשאשתי הייתה בחיים, חשבתי שכשתמות יהיה לי יותר מקום. רק תחשוב על כל התחתונים והגופיות שלה, חשבתי, הם ממלאים שלוש מגירות בכוננית, במקומם אוכל לשים את מטבעות הנחושת באחת המגירות, את קופסת הגפרורים בשנייה ואת הפקקים בשלישית. ..

ואז היא מתה, זה היה מזמן… . רוקנתי מגירות ומדפים וארונות מהדברים שהותירה אחריה, התפנה מקום רב, רב מכפי שיכולתי למלא. ומה שריק – ריק. לכן פירקתי שני ארונות. אבל אז נשארתי עם חדר ריק יותר…" (עמ' 23).

 כך, בספרון קטן מובאים דבריו של תומס פ' למען הכלל; אחרי שתקראו בספר הזה יקרו לכם שני דברים: האחד, תפסיקו להסתכל באיבה גמורה על האנשים המבוגרים הצועדים לאטם ברחוב, ולפעמים מעכבים אתכם. הם גם לא שומעים כל כך טוב, הם הולכים לרופא כדי למלא את זמנם (ובינתיים ממלאים את כל התורים הפנויים)…

 "… אתה אף פעם לא זקן מכדי לא לאבד תקווה." (עמ' 29)

 הדבר השני שתעשו יהיה לשמור את הספר הזה קרוב אליכם, ומדי פעם להציץ בו, למצוא עוד איזה משפט חכם שיעשה לכם "נעים בלב". כזה למשל:

"… רק בני משפחה קרובים מזעיקים רופא מתוך רוע לב, כשהם רוצים להיפטר מאנשים זקנים." (עמ' 45)

 הספר כולו הינו בן 152 עמודים, וכולל מלבד רשימותיו של  תומס פ' הנ"ל גם שתי נובלות (בעצם, מיני-נובלות, או אפילו סיפורים, אבל בתוך הספר הזה הם מצטיירים כנובלות), ושתיהן כתובות בסגנון דומה לסגנון כתיבתו של תומס פ' הנ"ל (נו,טוב, זה אותו סופר בדיוק), משפטים קצרים, כמעט יבשים, מוסרים אינפורמציה בלבד, כביכול, והם עולם מלא.

 על הספר הזה שמעתי מחברה טובה שאמרה שזה הספר הטוב ביותר (נדמה לי שזה היה הביטוי בו השתמשה) שקראה; אינני יודעת אם זה הטוב ביותר, אבל הוא לגמרי ראוי לקריאה, קריאה חוזרת, והצצות חוזרות ונשנות.

רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל – של אסקילדסן. תרגום (משובח): דנה כספי. הוצאת סמטאות (שמוציאה לאור, מסתבר, פנינים נדירות בהחלט). (152 עמודים)

מומלץ לחלוטין.

(פורסם ב– 16 באפריל, 2012  בפורום הספרים של YNET)

(Thomas F's siste nedtegnelser til almenheten – Kjell Askildsen)

אלה יווניה קוראת ספרים